רש"י על בראשית רבה/נד/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה נד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אויבי איש אנשי ביתו זו אשתו מעשה באשה אחת שקבלה על בעלה לדיין והתיז את ראשו ויש אומרים אף לאחר כן התיז את ראשה ומפרש בפסיקת' לאחר זמן מצא הדיין עילה עליה והרגה לפי שלא חמלה על בעלה:

א"ר שמואל בר נחמן מעשה בנחש אחד שירד בבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה ארס וראה נחש שבבית ולא היה יכול לעמוד בו שאותו שהקיא ארס בקערה נחש חריף היה כמו שמפורש שם בפסיקתא וכיון שיצא לו אותו נחש ירד נחש הבית ומילא את הקערה עפר כדי שלא יאכלו ממנו בני הבית ומפורש בפסיקתא ולא איתרגיש לסוף זרק גרמיה לגויה כדי שלא יאכלו הוי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו שאף הנחש מסייע לו בזמן שהוא עת רצון:

בתוך פ' מפילו. ומפרש בפסיקתא כדרך שעלה ליוחנן כהן גדול ששמש פ' שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי:

יש לך גזלן גדול מזה. שנוטל נשמתו של אדם:

דבר אחר ברצות ה' דרכי איש זה אברהם שנקרא איש דכתיב מארץ מרחק איש עצתי:

גם אויביו ישלים אתו זה אבימלך: