רש"י על בראשית רבה/כג/ג
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
מקנין. מכעיסין להקב"ה בהבליהם. ע"כ:
סמל הקנאה. המקנה. בברייתא דרבי יוסי דל"ב מדות אבי יושב אהל ומקנה שהיו מקנין בסתר חזרו להכעים בגלוי ומשמיעין את קולם שנאמר אבי כל תופש כנור ועוגב (בראשית ו) חזרו להיות מתבלין בכל פעם ס"א בכל כעס ע"כ שנאמר תובל קין ואחות תובל קין שחזרו לתבל בזנות כמה דתימא תבל עשו (פ' קדושים) ס"א סמל הקנאה פסוק הוא ביחזקאל ופירושו אשר שם בביהמ"ק מושב סמל הקנאה שהיו מקנין להקב"ה בפרהסיא. בברייתא וכו'. ע"כ:
ועוגב ערדבלין. כלי שיר כהדא דתנינן הרדבלין לא הי' במקדש. ס"א הרדבלין היה במקדש כדי לערבב את הנעימה ומאי דגרסי' לא היה במקדש שבוש הוא שעל כן יסד הפייט שירת ערבוב לערב שיר ניב הפה לערבב. זה בפה וזה בכלי. שאותן הלוים המשוררין בפה קול ערב לא ישירו בכלי ואותן המשוררין בכלי לא ישירו בפה שאין זה נכנס באומנות חבירו דכתיב ביה מיתה כדכתיב וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים לשורר ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו (פ' במדבר). זה באומנתו שלו וזה באומנתו שלו וסמוך ליה ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו (פ' במדבר) שלא יהיו נבלעים ומעורבבים זה באומנות של חבירו אלא זה ינגן בכלי שיר וזה ישיר בפה כדי לערבב את הנעימה ע"כ:
זה תבל עבירתו של קין. שהיה מתקן חרבות. קין הרג ולא היה לו כלי להרוג וזה תיקן חרבות ורמחים להרוג בהן בני אדם. סייע בעבירתו של קין ונתן בהן תבלים כאדם שנותן בקדירה תבלין ליתן טעם בתבשיל. ואלו הן תבלין שנתן בה. כלי זיין שתיקן: