רמב"ן על במדבר כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על במדברפרק כ"ו • פסוק ט' |
ה • ט • יג • מב • מו • נד • נה • נו • נז • נח • נט • סג • סד • סה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ו, ט':

וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי קְרִיאֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה׃


"ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם" - הזכיר הכתוב זה להודיע שנשארה כל הירושה ממשפחת הפלואי לנמואל לבדו כי דתן ואבירם וכל אשר להם נבלעו או כדברי רבותינו (ב"ב קיח) לרמוז שאבדו חלקם מן הארץ אף על פי שהיו מיוצאי מצרים וראויים לנחלה