רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר זרעיםהלכות שמיטה ויובלפרק שלישי • הלכה יא | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

אף בזמן הזה, אין נוטעין אילנות, ואין מרכיבין, ואין מבריכין ערב שביעית, אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה שלושים יום קודם ראש השנה של שביעית. וסתם קליטה - שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה "בשביעית נטעו".

נמצאת אומר, שהנוטע או המבריך או המרכיב ערב שביעית קודם ראש השנה במ"ד יום - יקיים; פחות מכן - יעקור; ואם לא עקר - הפירות מותרין; ואם מת קודם שיעקור - מחייבין את היורש לעקור.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים: