רד"ק על הושע ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רד"ק על הושעפרק ב' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ב', ט':

וְרִדְּפָ֤ה אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙ וְלֹא־תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אִישִׁ֣י הָרִאשׁ֔וֹן כִּ֣י ט֥וֹב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה׃


ורדפה:    אם לאשור ולמצרים תרדוף שלומם ועזרתם ולא יתנו לה, ואם למזלות תרדוף אחר נביאי השקר ואחר המתעסקים במזלות לשאול לה במזלות ותקטיר להם ולא יועילו לה:

ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון:    וזה לא תאמר עד שסבלה הגלות זמן רב, כמו שכתוב בתורה (דברים ד, ל): "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך", כי אלו אמרה זה בעודה בארץ לא היתה גולה: