רד"ק על הושע א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רד"ק על הושעפרק א' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע א', ח':

וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃


ותגמול את לא רוחמה ותהר ותלד בן:    אמר "ותגמול", לפי שארכו ימי החולשה בימי זכריה ושלום, גם בימי מנחם בן גדי שמלך עשר שנים כי בימיו בא פול מלך אשור, גם בימי פקחיה בנו שמלך שנתים. עד שעמד פקח בן רמליהו והתחזק במלוכה ומלך עשרים שנה והתגבר על מלכות יהודה והרג ביהודה מאה ועשרים אלף איש ביום אחד, גם צר על ירושלם עם רצין מלך ארם, ועליו אמר בזה המשל "ותהר ותלד בן", ועל דורו נאמר "קרא שמו לא עמי", כי עליו נאמר (מלכים ב טו, כח): "ויעש הרע בעיני השם לא סר מכל [1] חטאות ירבעם בן נבט".

והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש משל "ותגמול", אחר שגלו עשרת השבטים והולידו בנים השבטים בגלותם ושם עמדו ולא שבו לארצם על כן קרא שמם "לא עמי", וכן תרגם יונתן (תרגום יונתן הושע, א):

  1. ^ בפס' מן