רא"ש על התורה/שמות/ד
יט[עריכה]
כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. פירש"י ז"ל מלמד שירדו מנכסיהם ומי הם דתן ואבירם. וא"ת מנא לן הא דילמא היו מצורעים או סומים או בלא בנים דכל א' מאלו נקרא מת. מצורע גבי מרים אל נא תהי כמת. סומא במחשכים הושיבני כמתי עולם בלא בנים דכתיב גבי רחל הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. וי"ל זה אינך יכול לומר מצורעים דכתיב יצאו נצבים פתח אהליהם וכו' ובכל מקום שנא' נצים ונצבים על דתן ואבירם נאמר ואלו היו מצורעים היו משולחים מחוץ למחנה. סומים שהרי כתוב העיני האנשים ההם תנקר. בלא בנים דכתיב ונשיהם ובניהם וטפם אלא ודאי היו עניים וירדו מנכסיהם ועוד יש הכרח גמור שבשביל שהענו נסוגו אחור מחצר המלך ולא יכלו לתת שוחדים שהיו עניים שאלו היו עשירים אפי' היו מצורעים או סומים או בלא בנים לא היו סרים מאחרי דרך מבוא בית המלך שעדיין היתה ידם תקיפה לעשות חיל ולפזר ממון: