המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לעת מצוא" - בהמצאך לקבל תפלתו ומה היא זאת רק לשטף מים רבים אשר לא יגיעו אליו שלא יפול ביד האומות שהם כמים שוטפים וכן מצינו שהתפלל דוד על זאת ואמר נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה (שמואל ב כ"ד)
לעת מצוא - כדרך: דרשו ה' בהמצאו.
ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת, או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו, אז יתפלל על דרך: על כן מצא עבדך את לבו.
טעם לשטף מים רבים – רמז להמית אויביו במים, כמו: ימשני ממים רבים, או המות והתחלואים והמשילם למים שהתגברו.
וטעם רק כי המים יציקו אחרים וכאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו, וכמוהו בלשוננו הרבה.
"על זאת", ע"י הגשם היה שטף מים רבים כנ"ל, ע"ז אומר "הנה לעת מצוא רק לשטף מים רבים, על זאת יתפלל כל חסיד אליך אליו לא יגיעו", ר"ל לעת שימצאו מים רבים המוכנים רק לשטף, להשטיף את הכל, הלא אז יתפלל כל חסיד שלא יגיעו המים אליו ושיפסק השטף, אבל פה היה בהפך, כי ע"י.
