קטגוריה:משלי כז טו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים [מדינים] נשתוה
המהדורה המנוקדת: דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה.
וְאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים נִשְׁתָּוָֽה׃
פרשני המקרא
רש"י
"ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
"ואשת מדינים נשתוה" - שניהם שויןרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"דלף" - הנה טפטוף המטר לא יטריד בני הבית כי-אם ביום בוא המטר, אשר דרך בני אדם להיות נסגרים בתוך הבית, כי אז יטפטף המטר אל הבית ויטריד בני הבית ממקום למקום, אבל כשאין מטר אין טפטוף ואין טרוד; אבל אשת מדינים נשתוה בכל העתים להטריד את בעלה.
מצודת ציון
"דלף" - ענין טפטוף, כמו (איוב טז): "דלפה עיני".
"טורד" - ענין גרושין, כמו (דניאל ד): "ולך טרדין".
"סגריר" - מלשון סגירה.
"נשתוה" - מלשון השוואה ודמיון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"דלף". מטר הנוטף:
"טורד". יוצא, מטריד בני הבית:
"סגריר". סגירת העבים, וי"מ שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט:
"נשתוה". בינוני לנקבה והוקל הדגש, שהוא שוה תמיד:
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: דלף (טפטוף) המטר לא יטריד (יגרש) בני הבית כי-אם ביום בוא המטר, אשר דרך בני אדם להיות נסגרים בתוך הבית, כי אז יטפטף המטר אל הבית ויטריד בני הבית ממקום למקום, אבל כשאין מטר אין טפטוף ואין טרוד; אבל אשת מדינים נשתוה (שווה) בכל העתים להטריד את בעלה -
תרגום ויקיטקסט: כמו מים אשר דולפים מהתקרה וטורדים (מנדנדים ומגרשים) את בני הבית מביתם, דווקא ביום חורפי שבו כולם רוצים להסתגר בביתם מפני הגשם, כך היא אישה המעוררת מדיינים (מריבות) וצועקת כמו נשתווה (משוגעת) - היא מכניסה את פגעי הרחוב אל תוך הבית, ולכן יש להיפרד ממנה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז טו.
דקויות
בפסוק משל ונמשל.
המשל: דֶלֶף = מים דולפים מהתקרה; טוֹרֵד = מנדנד, מגרש ממקום למקום; יום סגריר = יום חורף קר וגשום, שבו אנשים מסתגרים בבתיהם; דלף טורד ביום סגריר = מים שדולפים מהתקרה וגורמים לאנשים לברוח מחדר לחדר בביתם כדי למצוא פינה יבשה, דווקא ביום שבו הם סגורים בבתיהם בגלל הקור בחוץ.
והנמשל: אשת מדיינים = אישה האוהבת לריב; אישה כזאת גורמת לבני הבית לברוח מחדר לחדר כדי להסתתר מפניה.
הבית הוא מקום שבו אנשים מחפשים מפלט מהקור ומהצרות שבחוץ, אך כשיש בבית דלף טורד או אשת מדיינים - הצרות מגיעות הביתה ואין לאן לברוח.
נשתוה
המילה נִשְׁתָוָה היא מילה יחידאית, והוצעו לה כמה פירושים:
1. מלשון שָׁוֶה, דומה: אשת מדיינים דומה מאד לדלף טורד, "שניהן שוין" (רש"י). כך, בפשטות, פירשו את פסוקנו בתלמוד: "קשה אישה רעה כיום סגריר" (רבא, בבלי יבמות סג:).
- אולם, בספר משלי ישנם עוד עשרות משלים שבהם המשל שוה לנמשל, ובאף אחד מהם לא מופיעה המילה נשתוה, ואין זה ברור מדוע היא מופיעה דווקא בפסוק שלנו (אולי הסיבה היא אומנותית - ליצור משקל של 4 3, שהוא אחד המשקלים המקובלים בספר משלי).
2. מלשון שָׁוֶה, קבוע: "טפטוף המטר לא יטריד בני הבית כי אם ביום בוא המטר... כשאין מטר אין טפטוף ואין טרוד... אבל אשת מדיינים נשתוה בכל העתים להטריד את בעלה..." (מצודת דוד, וכן מלבי"ם).3. נשתוה = משתוה, משתגעת; ראו הסבר ב'דעת מקרא'. אשת מדיינים נשתוה היא אישה האוהבת לריב ולצעוק כמו משוגעת.
מה צריך לעשות אדם שאשתו היא "אשת מדיינים"? כנראה שהוא צריך להיפרד ממנה, כמו שאומר הפסוק הבא:
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כז טו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.