המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִכְרׇת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃
"וגשם יגדל" - כאומר עם שכונת הנוטע הוא לעשות ממנו פסל על כל זה מגדלו הגשם בשליחות המקום כי עולם כמנהגו נוהג ועתידין הן ליתן את הדין וכמ"ש חז"ל בגזל סאה חטים וזרעה וגו'
"נטע אורן" - ר"ל ויש מי אשר יטרח עוד יותר שנוטע מתחילה נטיעה של אורן הטוב למלאכה וממתין עד שיגדל ויהיה ראוי לפסל
"ויקח תרזה ואלון" - יש מי שיקח תרזה ואלון כי העצים ההמה יפים ביותר ועל שאינם חזקים כארז מחזק אותם במסמרי עצי היער
"לכרת לו ארזים" - למעלה סיפר מעשה הפסל מעץ חצוב ועתה אמר עוד יש מי אשר יטריח לבוא ביער ולכרות לו ארזים לעשות ממנו הפסל
מצודת ציון
"תרזה ואלון" - שמות אילני סרק
"ויאמץ" - ענין התחזקות
"אורן" - שם אילן סרק ובדרז"ל ארונים עשו (ראש השנה כג)
"לכרת לו", אחר שההביל את האליל מצד שאינו עושה א"ע והאומן וכלי האומנות פועלים בו, מוסיף לאמר בל תתעקש להשיב שבהעצים עצמם שמהם נעשה האליל יש בהם רוחניות וקדושה, עד שא"צ כלל לאיכות עשייתו כי קדוש הוא מעצמו מתחלתו, עז"א הלא הוא הולך "לכרת לו ארזים" יהיה מה שיהיה ואין ארז מיוחד לעשיית הפסל רק כל ארז שיזדמן, ואיך תאמר שהיה קדושה בהעץ עצמו, ובל תאמר שכלל מין הארז כולו יש בו קדושה, הלא "ויקח גם תרזה ואלון ויאמץ אותו גם בעצי יער" לחזקו בעצים פחותים בחשיבות, ולא זאת לבד כי גם "נטע ארן" שנוטע יער גדול של ארזים, וגדולו אינו נעשה למעלה מדרך הטבע, רק "וגשם יגדל" אותו בדרך הטבע:
ביאור המילות
"ארן". מין ארז בדרז"ל, והוא שם הקיבוץ, ארזים רבים: