המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא" - כשישמעו הנותרים במצרים משבי סנחריב את מפלתו שיפול בארץ יהודה בלא שום מלחמות זרוע בשר ידעו כי יש שכינה בישראל ומושיעם חזק וייראו ויפחדו מפני אדמת יהודה
"חגא" - לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר השירים ב)
"מפני עצת ה' צבאות אשר הוא יועץ עליו" - להפילו ביד סנחריב ויהודה ימלט מידו
"מפני עצת" - כי בעת שכבש סנחריב את מצרים חשב שבמקרה באה אבל כשיראה שנפל סנחריב סביב ירושלים ע"י המלאך המכה בהם ישכיל לדעת שהיתה בעצת ה' אשר יעץ עליו להפילו ביד סנחריב
"כל אשר" - ר"ל כל זמן אשר המזכיר יזכיר אותה אליו יפחד
"אדמת יהודה" - ר"ל השכינה השורה באדמת יהודה תהיה למצרים לשבר רוח ופחד לבב
מצודת ציון
"לחגא" - ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)
"והיתה", גם אדמת יהודה תהיה להם לחרדה, שאיש אשר יזכור פתאום את עצמו בארץ יהודה, יחשוב זאת לאיזה אות, אולי ה' צבאות יועץ עליו איזה דבר, וע"י שהוא נזכר למעלה אצל ה', הוא זוכר למטה את אדמת הקודש וארץ ה', (וידוע שהמצריים היו מעוננים לכל דבר, ועפ"ז צייר גם יראתם את ה' בדרך זה, שכמו שהיה סימן אצל האומות בימי קדם כשהיה זוכר איזה דבר רע או טוב פתאום, היה מנחש מזה איזה דבר שיקרה לו כנודע, כן מצרים אחרי יכירו קדושת ארץ יהודה כי ה' שוכן בקרבה, אם יעלה על זכרונם פתאום ארץ יהודה, יחשבו זאת לסימן שה' זוכר אותו ויעץ עליו איזה דבר, טוב או רע):
ביאור המילות
"עצת ה' צבאות". עי' לעיל (ה') בארתי פעל יעץ הנזכר אצל השי"ת, הוא גזרת דינו החרוצה:
