מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר ירמיהו • פרק נ' • פסוק ט"ז | >>
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב :
כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו
המהדורה המנוקדת :
כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ.
המהדורה המוטעמת :
כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃
המהדורה הדקדוקית :
כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִ/בָּבֶ֔ל וְ/תֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּ/עֵ֣ת קָצִ֑יר מִ/פְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַ/יּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּ/וֹ֙ יִפְנ֔וּ וְ/אִ֥ישׁ לְ/אַרְצ֖/וֹ יָנֻֽסוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה . יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר ). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא .
פרשני המקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
כִּרְת֤וּ זוֹרֵ֙עַ֙ מִבָּבֶ֔ל וְתֹפֵ֥שׂ מַגָּ֖ל בְּעֵ֣ת קָצִ֑יר מִפְּנֵי֙ חֶ֣רֶב הַיּוֹנָ֔ה אִ֤ישׁ אֶל־עַמּוֹ֙ יִפְנ֔וּ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצ֖וֹ יָנֻֽסוּ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כרתו זורע " - שיצו מלכא מבבל ואחידו חרבא בעידן קטול
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"מפני חרב היונה " - מפני חרב האויב המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון יפנו משם השכירים עובדי האדמה וינוסו כ"א לעמו ולארצו אשר באו משם
"כרתו " - ר"ל לא ימצא עוד בבבל זורע שדות ואוחז מגל בעת הקציר כי תהיה שממה ולא יזרע שמה
מצודת ציון
"ותופש " - ענין אחיזה
"מגל " - הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד' )
"היונה " - מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג' )
"
יפנו " - ענין סבוב
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כרתו זורע מבבל ", בל תשאירו בה לכורמים וליוגבים, ומוסיף שלא ימצא אף "
תופש מגל בעת קציר ", שגם הנזרע כבר לא ימצא מי שיקצרנו, ויען שעד עתה היו בני הנכר שבה אכריהם והקוצרים שדותיהם, אומר שעתה "
איש אל עמו יפנו ", ויתחברו יחד "
וינוסו איש לארצו ":
ראו גם
ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "ירמיהו נ טז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.