המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צֹ֤אן אֹֽבְדוֹת֙ היה הָי֣וּ עַמִּ֔י רֹעֵיהֶ֣ם הִתְע֔וּם הָרִ֖ים שובבים שׁוֹבְﬞב֑וּם מֵהַ֤ר אֶל־גִּבְעָה֙ הָלָ֔כוּ שָׁכְח֖וּ רִבְצָֽם׃
"רועיהם התעום" - גדוליהם התעום מעלי
"הרים שובבים" - אל ההרים אל עבודת כוכבים שבהרים שובבום אנווייזאנ"ץ בלע"ז שובבום מלכיהם וי"ת הרים שובבום שלטוניא בזונון
"מהר" - ולכן הלכו מהר אל גבעה ושכחו מקום רבצם ורצה לומר לכן הלכו בגולה על ההרים ונגרשו מארצם
"צאן אובדות" - הוא מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה עד הנה היו עמי כצאן האבוד מן העדר כי גדוליהם הנהיגום בדרך תועה ועזבום ללכת בדרכי לבם לעלות בהרים ר"ל פנו מדרך ה' וגדוליהם התעום ללכת בדרך רע
מצודת ציון
"התעום" - מלשון תועה
"שובבום" - ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח')
"רבצה" - ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ"ט)