המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי" - כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר (ירמיהו מו) למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר וגומר
"והנה לא חובשה" - מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר (מלכים בכד) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר (ירמיהו מו) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך לא חובשה ל' קשירה שקושרין עצם הנשבר
"לשום חתול" - מעשה בגדים ורטייה כמו (לעיל טז) והחתל לא חתלת
"והנה לא חובשה" - עדיין לא קשר תחבושת על השבר לתת רפואות אל השבר לשום כריכה ולקשרה היטב לחזק אותה למען תוכל לאחוז בחרב להלחם עוד ר"ל לא חזרו מצרים אל כבודם ולא לקחו מהם נקם ועדיין ארצם בידם
"את זרוע וגו'" - הנה כבר שברתי את אחת מהזרועות של פרעה ר"ל כבר מסרתיו פעם ביד נבוכדנצר בשנת ד' ליהויקים כמ"ש (בירמיהוו מו) ובמלכים ב' (כד) ולקח אז חלק גדול מארצו
מצודת ציון
"חובשה" - ענין קשירת מטלית על השבר וכן ולנשברת לא חבשתם (לקמן לד)
"חתול" - ענין כריכת המטלית וכן והחתל לא חתלת (לעיל טו)
"את זרוע פרעה", אומר כי בימי יהויכין ויהויקים "שברתי זרוע אחת של פרעה", כי בימי יהויכין לקח ממנו עד נהר פרת, שהוא זרוע אחת מארצו, והגם שפרעה רצה לחבש את השבר ולהתחזק שמה, לא חובש היטב, כי היד הנשברת כשרוצים לחבשה היטב, צריך לשום רפואות במקום השבר להוציא הדם הנצרר והנגלד, ואח"כ לשים חיתול מדברים רכים, ואח"כ לחבש ולכרוך היטב על החיתול בחזקה, אבל אם חובשים השבר בלא רפואה וחיתול לא תתחזק היד עוד למלאכה, וז"ש "הנה לא חבשה לתת רפאות" ר"ל לא חובשה באופן הצריך שישים תחלה רפואות ואח"כ "חיתול כדי לחבשה לחזקה" שישאר לה חוזק וכח "לתפוס בחרב", ור"ל שמה שרצה להתחזק שם על נהר פרת בימי יהויקים היה חיבוש בלתי טוב כי נשארה ידו רפויה וחסר כח לעמוד במלחמה:
ביאור המילות
"חבשה. חתול". החיבוש הוא הקשירה בחזקה (עי' ישעיה א' ו), והחיתול היא כריכה סביב בדברים רכים, והחתל לא חתלת (למעלה ט"ז):
