המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ולא תשאי וגו'" - כפל הדבר במ"ש ר"ל בני בבל יבואו עליה למלחמה והם יהיו שלוחי המשפט ויהרגו השרים והמושלים ויתר העם ומהם יקחו בשבי וישרפו בית המקדש ובתי הגדולים וישללו חמדת עשרם ומגודל הצרות לא תפנה עוד אל האלילים ולא תזכור באלהי מצרים
"והשבתי" - בעבור מרבית הצרות הבאות לא תהיה עוד רדופה אחר הזמה ואחר הזנות שנתקעה בלבך מארץ מצרים
"והשבתי", ועי"כ "אשבית את זמתך" שהם המחשבות העמוקות בזנות, דהיינו המינות והדיבוק בעכו"ם, כי מאז נבטלה עבודת כו"ם, "ואת זנותך מארץ מצרים" שמאז לא בטחו עוד במצרים, "ולא תשאי עיניך אליהם" אל הזמה וע"ז, "ומצרים לא תזכרי עוד", כי נפלו גם מצרים, ובני יהודה שבא לשם נהרגו עמהם:
ביאור המילות
"זמתך. זנותך". כבר התבאר (פסוק ח') ונגד זמתך שהוא השתקעות המחשבה בזנות, אמר ולא תשאי עיניך אליהם, ונגד זנותך מא"מ, אמר ומצרים לא תזכרי עוד: