קטגוריה:בראשית ל לג

תרגום

ראו שכרו של יעקב

בְּיוֹם מָחָר

"בְּיוֹם מָחָר" זה לא בדיוק מחר, אלא מתישהו בעתיד.

כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ

בעתיד, כאשר תחשוב ששכרי שולם ושקיבלתי מספיק צאן, תבוא לעדרי, תיקח את כל "אֲשֶׁר אֵינֶנּו נָּקֹד וְטָלואּ בָּעִזִיּם וְחוםּ בַּכְּשָׂבִים", וכל אלה שלא תיקח יהיו שלי, ויהוו את שכרי. ואכן, בניו של לבן אמרו לאביהם: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו"ּ והגיע הזמן להפסיק את ההסכם, מפני שכרו שולם.

זאת תוכנית יפה מאוד, למרות שלבן פשוט היה יכול ללכת לעדרו באותו היום, ליצור עדר בגודל מתאים ולתת אותו ליעקב. אולם, בניו של יעקב היו מאוד צעירים, וליעקב לא היה צבא, ולכן לבן לא היה יכול לשלוח אותו מיד.

גרגור מנדל הסביר את חוקי התורשה. ללא בחירה, לפי חוקי התורשה התפלגות צבע הצמר של הכבשים היתה 25% חומות, 50% עם כתמים חומים ולבנים ו-25% היו לבנות. כאשר יעקב קיבל רק את הלבנות, לבן חשב שליעקב לא יהיו כבשים עם כתמים חומים, ולכן יעקב לא יעזוב אותו זמן רב.

יעקב חשב שלבן ייקח את כל הכבשים הצעירים שיש בהם חום, וכל הכבשים הצעירים שייולדו בשנה הבאה שיש בהם חום יהיו של יעקב. יעקב חשב שאחרי שנה אחת 75% מהוולדות יהיו עם צבע חום, יהיו לו מספיק כבשים והוא יהיה מוכן לשוב לכנען. לאחר שלבן לקח את כל הכבשים, הצעירים והבוגרים, עם חום, יעקב היה חייב ליצור תוכנית חדשה שתאפשר לו לקבל כבשים חומים מעדר שכולו לבן. יעקב תכנן:

1. להשיג זכר אחד, עתוד, חום לגמרי, ואז כל צאצאיו יהיו חומים או עם כתמים, אפילו אם הרחלות תהינה לבנות לגמרי. יעקב תכנן שכל כבשה תלד, ו-100% מהוולדות יהיו עם צבע חום וכולם יהיו שלו.
2. לבנות עדר גדול במהירות, לפי התנאים שהוא ביקש, וכך בבת-אחת בשנה אחת כל הרחלות הלבנות של לבן ימליטו גדיים עם כתמים חומים, וליעקב יהיה עדר בגודל של עדרו של לבן, וללבן היה כבר מאוחר מדי לטעון שזה הרבה מדי.
3. למכור כבשים ולרכוש עבדים ושפחות וליצור צבא חזק לפני שהוא חוזר לכנען למולדתו.
4. לבחור כבשים ועיזים שהפגינו סיבולת ויכולת תנועה מהירה במדבר, לצורך תוכניתו לברוח במהירות מחרן לכנען. יעקב מכר כבשים שלא עמדו בדרישות שלו כדי להגדיל את מספר העבדים (חיילים) והשפחות, וכך ליצור צבא חזק ותקיף.

גָּנוּב הוּא, אִתִּי

יעקב משתמש במילה שלילית – 'גנבה', לציין את מעשיו כפשע ביודעין. יעקב מראש מוותר על זכותו לטעון שהיתה טעות בשגגה אם הוא לקח צאן שאינו שלו. לפי חוקי חמורבי גנב חייב לשלם פי עשר או פי שלושים מערך גנבתו, ואם אין ביכולתו לשלם הוא יומת.

לאחר שיעקב חשב על שיבתו לכנען ותכנן אותה, הוא הבין שיאלץ לברוח בלי לבקש רשות מלבן ובני לבן לקחת את צאנו ולשוב לכנען. יעקב בדבריו רמז שהוא יודע שבעתיד לבן יאשים אותו בגנבה וירדוף אחריו.