קהלת משה א ב
"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט"[1]. וקשה: הלא ידוע מאמר הגמרא כי השרביט היה אמה, ומפני כבודה של אסתר נשתרבב עד חמשים אמה, וי"א עד מאה[2], וכו' כדי שלא להטריח את הצדקת. נמצא השרביט היה מגיע עד אסתר ולמה כתיב "ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט", והמשמעות הוא שהיה צריכת להלך, לא היה לו לכתוב רק "ותגע בראש השרביט"?
ותירץ הר"ש מאסטראפלי: דהנה איתא בכתבי הארי ז"ל בפרשת וארא "כה אמר ה' וכו' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור"[3], והתיבה "אשר בידי" הוא מיותר, כי מי לא ידע שהמטה בוודאי יהיה בידו כשיכה היאור. ובפרשת בשלח כתיב "ומטך אשר הכית בו את היאור, קח בידך והלכת"[4], וגם כאן תיבת "בידך" הוא מיותר, כי בוודאי יקח המטה בידו כשיכה היאור ולא באבר אחר.
אבל ידוע שהמטה היה נרשם בו שם הויה, וזה ידוע כי שם הויה אם הוא כסדר הוא עושה רחמים, ולהיפך הוא עושה דין. כי "מי הוא זה ואי זה הוא"[5], רחמים. "וכל זה איננו שוה לי"[6] הוא דין. נמצא כשהיה משה צריך להכות את היאור היה צריך להפוך את המטה, כדי שיבא שם הוי"ה בהיפך, כי דין צריך בכאן להפוך היאור לדם. ואצל הצור שהיה צריך לרחמים ליתן לישראל מים לרוות צימאונם, היה צריך ליקח את המטה כסדר, שיבא שם של הוי"ה כסדר.
ונכון הדבר על בוריו (= ולפי זה הדברים נכונים חלק). באיזה חלק הכה משה את היאור, בחלק מטה אשר תמיד בידו, כדי שיבא שם הויה בהיפך על דין. ולזה אמר משה: "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", רצה לומר בחלק אשר בידי, כי צריך להפוך המטה. אבל אצל הצור היה רחמים, ליתן לישראל מים, היה צריך ליקח המטה כסדר, לזה אמר ה': "ואת המטה אשר הכית בו את היאור קח בידך, ר"ל זה החלק מטה אשר הכית בו את היאור, תקח בידך, כדי שיהיה שם הויה כסדר.
והנה גם כאן קשה כי כתיב: "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו", ותיבת "אשר בידו" הוא מיותר. אבל הנראה: כי אחשורוש מי שברצונו היה להחיות, היה מושיט לו את שרביט הזהב. אבל אסתר היתה חשובה בעיניו, ולא היה מושיט לה כדרך כל הארץ, רק היה מהפך השרביט, והיינו החלק אשר היה בידו תמיד היה מושיט לה, ולזה אומר "שרביט הזהב אשד בידו"?
אבל אסתר היה בדעתה אם המלך עושה לי כבוד להושיט לי החלק אשר בידו, אבל אני לא אגע בזה החלק, כי אני מזלזל במלכות[7]. "ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט", רצה לומר, החלק השני כדרך שהכל עושין, ועבור זה היתה צריכה להלוך כל האורך של השרביט, ולזה מדוקדק הפסוק "ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט".
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אסתר ה ב.
- ^ מגילה טו ב. "אמר רבי יוחנן: ג' מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה, אחד שהגביה את צוארה, ואחד שמשך חוט של חסד עליה, ואחד שמתח את השרביט. וכמה? אמר רבי ירמיה: שתי אמות היה, והעמידו על שתים עשרה. ואמרי לה: על שש עשרה. ואמרי לה: על עשרים וארבע. במתניתא תנא: על ששים".
- ^ שמות ז יז.
- ^ שמות יז ה.
- ^ אסתר ז ה. אחשרוש רחם על אסתר ושאל אותה: "מי הוא זה ואיזה הוא". בפסוק זה יש שם הויה כסדר. י' (מהמלה "מי"), ה' (מהמלה "הוא"), ו' (מהמלה "ואיזה"), ה' (מהמלה "הוא").
- ^ אסתר ה יג. המן התרגז על מרדכי ורצה להורגו ולכן אמר "וכל זה איננו שוה לי". הסופי תיבות של "זה איננו שוה לי", הוא הויה למפרע.
- ^ דהיינו: אסתר חשבה: אם אני אגע בחלק שאחשורוש מושיט לי, שהוא החלק שתמיד אוחז בידו, אזלזל בכבוד המלכות, לכן היא התקרבה ונגשה לחלק שאחשורש אחז בידו, שהוא החלק שמושיט לכולם.
וצ"ע: הרי הפוך, אם אחשורוש כיבד את אסתר והושיט לה את החלק שתמיד אוחז בידו, והיא תסרב לקבל את כבודו, איך לך זלזול בכבוד המלכות גדול מזה?