ציל-צליל (ביאליק)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"צִיל-צְלִיל–הִיא אֵינֶנָּה, צִיל-צְלִיל–הִיא יָצָאָה,
צִיל-צְלִיל – וּבְצִקְלוֹנָהּ אֶת-הַכֹּל נָשָׂאָה."
 
הַחֲמוּדָה, מַדּוּעַ מִהַרְתְּ כֹּה וַתֵּצְאִי –
וּלְבָבִי לֹא-הִגִּיד לָךְ אַף אֶת-הַחֵצִי.
 
וַחֲבָל! לִפְנֵי זְמַנָּהּ בּוֹא קִדְּמָה הַפְּרִידָה –
וְלִי הָיְתָה מִלָּהּ וּפִי לֹא-הִגִּידָהּ.
 
שָׁבוּעוֹת וִירָחִים בַּלֵּב יְצַרְתִּיהָ
וַתִּכּוֹן עַל-שְׂפָתַי – וְלֹא הִשְׁמַעְתִּיהָ.
 
וּפִתְאֹם וַתֹּאמְרִי: "חֲיֵה שָׁלוֹם, יַקִּירִי!" –
קוֹל שׁוֹט, רַעַשׁ אוֹפָן – וַאֲנִי שׁוּב עֲרִירִי.
 
וּבְעָנָן שֶׁל-אָבָק אַתְּ טָסָה וּרְחוֹקָה –
וְהִנֵּה אַתְּ כְּבָר עִם הַחֹרְשָׁה הַיְרֹקָה.
 
וּכְכַנְפֵי הַחֲסִידָה מִבֵּין הָאִילָנוֹת
מְנַפְנְפוֹת רַק כַּנְפוֹת רְדִידֵךְ הַלְּבָנוֹת.
 
וּכְבָר מִן-הַחֹרְשָׁה, מֵעֵבֶר הַמְסִלָּה
מְצַלְצֵל וּבָא קוֹל לַעֲגֵי הַמְּצִלָּה:
 
"צִיל-צְלִיל–הִיא אֵינֶנָּה, צִיל-צְלִיל–הִיא יָצָאָה,
צִיל-צְלִיל – וּבְצִקְלוֹנָהּ אֶת-הַכֹּל נָשָׂאָה."

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.