צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) מתוך

צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ), התשנ״ז–1997

ק״ת תשנ״ז, 396; תשס״ב, 33; תשס״ד, 536; תשס״ה, 659, 1026; תשס״ט, 58; תש״ע, 1015; תשפ״ד, 10.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ד ו־59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – החוק), לאחר שראיתי כי נתקיימו העילות המפורטות בסעיף 4ד(א)(1)(א) ו־(ב) לחוק לקביעת השירותים המפורטים בסעיף 2 כשירותים חיוניים, ולאחר שנתתי לחברה ולכל בעל ענין בה הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ובאישור הממשלה, אני מצווה לאמור:

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשפ״ד]

בצו זה –

”אחראי להגנה על מערכות ממוחשבות“ – מי שהנהלת החברה, באישור הקצין המוסמך, מינתה לאחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מערכת ממוחשבת חיונית;

”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“, ”נושא משרה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק;

”בורסה“ – כל אחד מאלה:

(1)

בורסה בישראל, כהגדרתה בחוק החברות;

(2)

בורסה מחוץ לישראל המנויה בתוספת השניה לחוק ניירות ערך;

(3)

בורסה מחוץ לישראל שאינה מנויה בתוספת השניה לחוק ניירות ערך אם מצאו השרים שכלליה של אותה בורסה והדין החל על תאגידים שהואגדו בישראל שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בה אינם עלולים לחייב את החברה לגלות מידע אשר מסירתו הוגבלה באחד או יותר מאלה:

(א)

החוק;

(ב)

צו זה;

(ג)

חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

(ד)

החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;

(ה)

חוק העונשין, התשל״ז–1977;

(ו)

רישיון החברה.

”במישרין או בעקיפין“ – לרבות באמצעות תאגיד מוחזק או גורם מחזיק ולרבות באמצעות שלוח, נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, ולרבות כל אחד מאלה ביחד עם אחרים או בדרך אחרת;

”בעל מניות“ – כמשמעותו בחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות);

”בעל שליטה“ – מחזיק בשליטה שמתקיימים לגביו התנאים בסעיף 4(א) או מחזיק בשליטה בחברה כאמור בסעיף 4(א1);

”בעל ענין“, ”חברה בת“ ו”חברה לרישומים“ – (נמחקו);

”גורם ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)

לגבי יחיד – מי שהוא אזרח ישראל ותושב ישראל;

(2)

לגבי תאגיד – חברה שהתאגדה כדין בישראל לפי חוק החברות, אשר הניהול השוטף שלה ומרכז עסקיה הם בישראל (בפסקה זו – תאגיד ישראלי), שמתקיים בה אחד מאלה:

(א)

היא חברה שכל אמצעי השליטה שבה מוחזקים בלעדית בידי מי שהוא אזרח ישראל ותושב בה או בידי תאגיד ישראלי, אשר מתקיימים בו תנאי פסקת משנה זו;

(ב)

היא חברה ציבורית, שמתקיימים בה כל אלה:

(1)

מניותיה הוצעו לראשונה בבורסה בישראל על פי תשקיף, הן רשומות למסחר בבורסה בישראל ואינן רשומות למסחר בבורסה שאינה מנויה בהגדרת בורסה;

(2)

מי שאינו אזרח ישראל ותושב בה אינו מחזיק בשליטה בה, במישרין או בעקיפין והשליטה מוחזקת בה, במישרין, בידי אזרחי ישראל ותושביה בלבד או שהשליטה מוחזקת במישרין בידי תאגיד ישראלי שמתקיימים בו תנאי פסקת משנה (א);

(3)

על אף האמור בפסקה (2) יכול שהשרים, יחד עם שר הביטחון, יתירו, כחריג, לראות כגורם ישראלי גם תאגיד אשר נתקיימו בו תנאים אחרים שיורו עליהם, ובלבד שהשליטה בגורם הישראלי תהיה בידי אזרח ישראל ותושב בה;

”גורמים מפיצים“ – גוף הנמנה עם הגופים שנקבעו בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, למעט קרן הון סיכון, ולענין תאגיד המנוי בפרט 11 לתוספת האמורה, בתנאי שעיסוקו, בין השאר, רכישת ניירות ערך לצורך הפצתם, וכן תאגיד שהתאגד בארצות הברית או במדינות האיחוד האירופי, הנמנה עם סוג הגופים שנקבעו בתוספת כאמור, הפועל על פי דין המדינה שבה התאגד ואשר קיבל רישיון לפעול במקום התאגדותו, ככל שהדבר נדרש באותה מדינה.

”גורם מחזיק“ – מי ששולט בתאגיד או מחזיק ב־20% או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד או מי שהשקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של התאגיד בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;

”גורם עוין“ – גורם, שאינו מדינה עוינת, ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע בכתב לחברה כי הוא גורם עוין;

”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;

”החזקה“, ”השפעה ניכרת“, ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם בסעיף 4ד לחוק;

”החזקות חורגות“ – החזקת שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת, בניגוד לחוק או לצו זה;

”הצעה לציבור“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

”הקניית זכות“ – לרבות העברה, הקניית זכות שימוש, שכירות, שעבוד, או עיקול, בין בעיסקה רצונית ובין על פי דין, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בבת אחת ובין בחלקים, בין בעיסקה אחת ובין בסדרת עיסקאות;

”הרשיון הכללי“ – (נמחקה);

”השרים“ – ראש הממשלה ושר התקשורת לרבות מי שהם הסמיכו במשותף לענין צו זה;

”חברה בת“ ו”חברה לרישומים“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך);

”ידע אבטחתי“ – מידע בדבר שיטות, פעולות ואמצעים הנדרשים לאבטחת מידע מסווג ולאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות ויישומם, וכל מידע כאמור בדבר סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדים ונותני שירותים לחברה;

”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 13 לחוק;

”מדינה עוינת“ – מדינה ששר הביטחון בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע בכתב לחברה ולשרים כי היא מדינה עוינת;

”מידע חיוני“ – מידע המשמש לתפעולה של מערכת ממוחשבת חיונית;

”מידע מסווג“ ו”נושא מסווג“ – מידע או נושא שסיווגם הביטחוני הוא ”שמור“, ”סודי“ או ”סודי ביותר“;

”מינוי משותף“ – הפעלה בידי שניים או יותר של הזכות למנות אותו מנהל כללי או דירקטור, לבחור בו או להעבירו מכהונתו;

”ממונה ביטחון בחברה“ – ממונה ביטחון, כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, אשר מונה בחברה;

”מערכת ממוחשבת חיונית“ – מערכת מידע ממוחשבת של החברה ששירות הביטחון הכללי סיווג כמערכת חיונית;

”משקיעים מוסדיים“ – כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהתאגד בישראל לפי חוק החברות ופועל על פי רישיון שניתן לו כדין לפעול בתחומי פעולתו:

(1)

קופת גמל כהגדרתה בסעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה (להלן – קופת גמל);

(2)

קרן פנסיה כהגדרתה בחוק קרנות פנסיה (קרנות חדשות) (הוראת שעה), התשנ״ד–1994 (להלן – קרן פנסיה);

(3)

קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(4)

מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

(5)

תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, למעט חברת שירותים משותפת;

”סיווג ביטחוני“ ו”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”עניני ביטחון“ – לרבות ידע אבטחתי, מידע מסווג, נושא מסווג, שירות מסווג, מידע חיוני, סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכת ממוחשבת חיונית;

”פעולות לאבטחת מידע“ – פעולות הדרושות למניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג או מידע בנושא מסווג שבידי החברה, לשמירה עליו ולמניעת פגיעה בו;

”פעולות לאבטחת מערכת ממוחשבת חיונית“ – פעולות הדרושות להגנה על מערכת ממוחשבת חיונית של החברה ועל בסיסי המידע המשמשים את החברה במתן שירותים, ומידע הנוגע לתפעול ולשליטה על מערכת ממוחשבת חיונית ובסיסי המידע כאמור, לרבות הגנה על זמינות המערכת כאמור ואמינות המידע בה;

”קישור גומלין“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק;

”קצין מוסמך“ – נציג שירות הביטחון הכללי;

”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר בכל שנה;

”רישיון החברה“ – רישיון לפי סעיף 4 לחוק שניתן לחברה;

”רכש“ – לרבות שכירות של מיתקן בזק, מיתקן בזק ניסיוני, שדרוג של מיתקן בזק ותחזוקה של חומרה או של מיתקן בזק;

”שירות מסווג“ – שירות שנותנת החברה לכוחות הביטחון בנושאים מסווגים;

”תאגיד אחות“ – כהגדרת חברה אחות בתקנות מפ״א;

”תאגיד מוחזק“ – תאגיד שאדם שולט בו או מחזיק בו יותר מ־20% מסוג מסויים של אמצעי שליטה, או תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;

”תקנות מפ״א“ – תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000.

2.

קביעת שירות חיוני [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשפ״ד]

(א)

שירותי הבזק שהם שירותים חיוניים שהחברה מחויבת לתתם לפי רישיון החברה ואינה רשאית להפסיקם, לצמצמם או לפגוע פגיעה אחרת בהם, לרבות בסדירות אספקתם, הם כמפורט להלן:

(1)

שירות טלפון בסיסי, שירות תשתית, שירות תמסורת ושירות תקשורת נתונים, כהגדרתם בתקנה 1 לתקנות מפ״א, לרבות קישור גומלין (להלן – שירותים בסיסיים) ובהגדרה ”שירותי תשתית“ שם – לרבות מתן אפשרות שימוש בידי כוחות הביטחון;

(2)

שירותים נלווים לשירותים הבסיסיים ושירותים אחרים, הכל כמפורט בתוספת הרביעית;

(3)

שירותי התקנה ותחזוקה של השירותים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 5 לחוק.

3.

מגבלות שליטה והחזקה [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשפ״ד]

(א)

(נמחק).

(א1)

לא ירכוש אדם שליטה ולא יחזיק שליטה בחברה, ובעל שליטה לא יעביר שליטה או אמצעי שליטה לאחר אם כתוצאה מההעברה יחדל להיות בעל שליטה אלא באישור לפי סעיף 4ד(א1) לחוק בכתב ומראש, מאת השרים, לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון (להלן – אישור לשליטה).

(א2)

החברה לא תבצע הקצאת מניות שכתוצאה ממנה בעל שליטה יחדל להיות בעל שליטה, אלא באישור השרים, מראש ובכתב \.

(א3)

(נמחק).

(א4)

(נמחק).

(א5)

(הוחלף).

(ב)

נוסף על האמור בסעיף קטן (א), כל אלה טעונים אישור מראש ובכתב מאת השרים:

(1)

עשיית מינוי משותף;

(2)

החזקת השפעה ניכרת בחברה;

(3)

החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה של החברה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”אמצעי שליטה“ (להלן – אמצעי שליטה מסוים), בשיעור של 5% או יותר מאותו סוג של אמצעי שליטה; על אף האמור ברישה, החזקה של אמצעי שליטה מסוים על ידי משקיע מוסדי תדרוש אישור כאמור בהחזקה בשיעור של 7.5% או יותר מאותו סוג של אמצעי שליטה.

(ב1)

(בוטל).

(ב2)

מי שקיבל אישור להחזקת אמצעי שליטה או השפעה ניכרת לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי להגדיל את החזקתו מעבר לשיעור שנקבע באישור או להוסיף לזכויותיו כקבוע באישור, לרבות בדרך של הסכמים, ובכלל אלה הסכמי הצבעה, אלא לאחר שקיבל אישור נוסף לפי סעיף קטן (ב), ואולם רשאי בעל שליטה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב3), להגדיל את החזקותיו באמצעי שליטה בחברה, בלא אישור נוסף.

(ב3)

לא ירכוש אדם מניות בדרך של הצעת רכש מלאה אלא באישור השרים, מראש ובכתב; לענין זה, ”הצעת רכש מלאה“ – כמשמעה בסעיף 336(א) לחוק החברות.

(ג)

השרים רשאים לסרב ליתן אישור לפי סעיף זה וכן רשאים הם להתנות את האישור בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים.

(ד)

(בוטל).

(ה)

לא יעביר אדם שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה לאחר, בידעו שהחזקותיו של הנעבר בעקבות ההעברה טעונות אישור לפי החוק או לפי צו זה, כל עוד אין בידי הנעבר אישור לשליטה, או אישור מאת השרים להשפעה ניכרת או להחזקת אמצעי השליטה; לענין זה, ”העברת אמצעי שליטה“ – לרבות הקצאת מניות בידי החברה, בשינויים המחויבים.

(ו)

לענין סעיף זה, הזכות לבצע פעולה כוללת את הזכות להורות על ביצועה או למנעה.

(ז)

בסעיף זה –

”בורסה בישראל“ – (נמחקה);

”הצעה לציבור“ – (נמחקה);

”משקיעים מוסדיים ישראלים“ – (נמחקה).

4.

ישראליות [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשפ״ד]

(א)

אישור לשליטה לא יינתן אלא למי שמתקיים בו האמור בפסקה (1) או האמור בפסקאות (2) ו־(3), לפי העניין:

(1)

אם הוא יחיד – הוא גורם ישראלי;

(2)

אם הוא תאגיד – הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל, ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, באמצעי השליטה שבה כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) (להלן – החברה בעלת השליטה):

(א)

19% לפחות, בכל עת, מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה בעלת השליטה;

(ב)

שני אלה:

(1)

19% לפחות, בכל עת, מהזכויות להצביע באסיפה הכללית ומהזכויות למנות דירקטורים בחברה בעלת השליטה;

(2)

הזכות למנות, בכל עת, חמישית לפחות ממספר הדירקטורים בחברה ובחברות הבת של החברה, ולא פחות מדירקטור אחד, בכל אחת מהן, שימונו על ידו, ובלבד ששיעור החזקותיו בחברה, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יפחת בכל עת מ־3% מכל סוג של אמצעי שליטה בחברה; לענין זה – החזקה בעקיפין תחושב כמכפלת שיעור החזקת הגורם הישראלי בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה בעלת השליטה, לפי השיעור הנמוך מביניהם, בשיעור החזקת החברה בעלת השליטה בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה;

(3)

ואולם יכול שהחברה בעלת השליטה תהיה לכל היותר חמש חברות יחד הקשורות ביניהן בהסכם אשר יבטיח, להנחת דעת השרים, שליטה משותפת שלהן בחברה, יכולת להפעילה וקיום ההסדרים הקבועים בסעיף קטן זה, והכל כאילו היו חברה אחת.

(א1)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם ראש הממשלה נתן לחברה הוראה לפי סעיף 13 לחוק, לבקשת שירות הביטחון הכללי, אשר שירות הביטחון הכללי אישר שהיא כוללת דרישות חלופיות להוראות סעיף קטן (א).

(ב)

עמידה בהוראות סעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, תהיה תנאי לתוקפו של אישור לשליטה.

4א.

מגבלות על בעל אישור [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה]

(א)

השליטה בבעל שליטה בחברה שמתקיים בו האמור בסעיף 4(א), לא תהיה, בכל עת, בידי מדינה כלשהי או בידי תאגיד ממשלתי או בידי תאגיד אשר השליטה בו היא בידי תאגיד ממשלתי; אישור לשליטה יפקע אם חדל להתקיים באותו בעל שליטה האמור בסעיף קטן זה.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לאשר לתאגיד ממשלתי להחזיק בבעל שליטה בחברה ובלבד שהשיעור הכולל של החזקות התאגיד הממשלתי בחברה, במישרין או בעקיפין, לא יעלה על 5% מכל סוג של אמצעי שליטה, והוא לא ישלוט באותו בעל שליטה; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

(ב)

בעל ענין או בעל השפעה ניכרת בחברה לא יהיה תאגיד ממשלתי, אלא אם כן אישרו זאת השרים, בהסכמתו של שר הביטחון. אישור שניתן לבעל ענין או לבעל השפעה ניכרת לפי סעיף 3(ב), יפקע אם חדל להתקיים בו האמור בסעיף קטן זה.

(ג)

לענין סעיף זה, ”תאגיד ממשלתי“ – תאגיד שהשליטה בו היא בידי מדינה כלשהי.

4ב.

איסור החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשפ״ד]

לא יחזיק אמצעי שליטה בחברה מי שהוא אחד מאלה:

(א)

גורם עוין;

(ב)

תאגיד שהשליטה בו היא בידי גורם עוין או מדינה עוינת;

(ג)

מדינה עוינת;

(ד)

אזרח או תושב מדינה עוינת;

(ה)

תאגיד שנרשם או התאגד במדינה עוינת;

(ו)

תאגיד אשר השליטה בו היא בידי מי שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת.

5.

בקשה לקבלת אישור השרים [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשפ״ד]

(א)

המבקש לקבל אישור לשליטה או להחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה, בשיעור הטעון אישור לפי צו זה, או המבקש להתקשר בהסכם שיקנה לו את השליטה או ההחזקה כאמור או המבקש לעשות מינוי משותף, יגיש לשרים בקשה על כך, בכתב ומראש.

(ב)

החזיק אדם השפעה ניכרת בחברה או אמצעי שליטה בחברה בשיעור הטעון אישור לפי צו זה, לרבות עקב מימוש שעבוד של אמצעי שליטה, או מימוש זכות אחרת שהוקנתה לו, ידווח על כך, בכתב, לחברה ויגיש בקשה לשרים לאישור החזקותיו בחברה, הכל תוך 48 שעות.

(ג)

בקשה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) תוגש בתצהיר, ערוך לפי השאלון שבתוספת הראשונה, והיא תכלול פרטים לגבי המבקש, בהתייחס למצוי בישראל ומחוצה לה, לפי הענין, כמפורט להלן:

(1)

שם המבקש;

(2)

לגבי יחיד – אזרחותו, מקום מושבו הקבוע והמדינות שבהן הוא פועל, ולגבי תאגיד – המדינה שבה הואגד, מקום מרכז עסקיו, והמדינות שבהן הוא פועל;

(3)

שיעור החזקותיו בחברה בעת הגשת הבקשה, והשיעור שיוחזק, אם תתקבל בקשתו, לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בינו לבין אחרים, או פרטי המינוי המשותף, ובכלל כך פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות;

(4)

פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש או בעל השפעה ניכרת במבקש, מנהליו וכל בעלי הענין בו וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידו ושיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד אחות של המבקש, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה, וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפסקה (2);

(4א)

פירוט החזקותיו בתאגידים שהתאגדו או נרשמו במדינה עוינת, או שהשליטה בהם היא בידי מדינה עוינת או בידי תאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת, או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, או בידי גורם עוין;

(5)

פרטים מהותיים אודות ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה או אודות המינוי המשותף, לרבות פרטים אודות דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים; ניתן למבקש מימון על ידי תאגיד בנקאי (להלן – מימון בנקאי), יצורף לבקשה נוסח הסכם המימון של המבקש עם התאגיד הבנקאי ומסמכים נלווים; הועמדו ביטחונות או מקורות כספיים לצורך המימון הבנקאי, במישרין או בעקיפין, בידי גורם או גורמים נוספים מלבד המבקש, תכלול הבקשה פרטים מלאים על העסקה לענינם ויצורפו ההסכמים והמסמכים הנלווים הקשורים לכך;

(6)

פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן – ככל הידוע לו – בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקה (4), בתחומי הבזק וענפי תקשורת אחרים;

(7)

הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, על הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה;

(8)

הסכמת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו כי השרים יקבלו מידע על מידע פלילי, כהגדרתו [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019], הנוגעים להם ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, למעט עבירות תנועה, וכן הסכמתם לקבל מידע כאמור ממדינות שונות ומרשויות שונות בהן.

(ג1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג) –

(1)

תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא חברה בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל, קרן פנסיה או חברה מנהלת שמי מהם הוא בעל החזקה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, לא יידרש למסור את הפרטים לפי פסקאות (4), (4א), (6), (7) ו־(8) בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן, ובלבד שהגופים האמורים, למעט תאגיד בנקאי, מסרו את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג2)(3)(ב), (ג) ו־(ד); אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד; לענין סעיף קטן (ג) וסעיף קטן זה, ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד שקיבל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכן תאגיד בנקאי שקיבל רישיון באחת ממדינות ה־OECD; בפסקה זו –

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964.

(2)

השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו, כמפורט להלן:

(א)

שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד, ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% משווי נכסיו של המוסד;

(ב)

שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו התאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;

(ג)

שיעור החזקות מוסד השקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור אחזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור.

(3)

על אף האמור בפסקה (2), החזיק מוסד השקעות בתאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(4א), יהיו רשאים השרים לפטור אותו רק ממסירת פרטים על החזקותיו בשיעור שאינו עולה על 5% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד כאמור, ובלבד שמוסד ההשקעות אינו שולט בתאגידים אלה וכלל החזקותיו בתאגידים כאמור אינו עולה, במצטבר, על 5% מנכסיו של המוסד.

(4)

פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקאות (2) ו־(3) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בפסקאות האמורות והתנאים שקבעו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה –

(א)

לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים – ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד בהתאם להוראות צו זה;

(ב)

לגבי מוסד ההשקעות – יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ג)(4) ו־(4א) ויתר הוראות צו זה;

(5)

לענין פסקאות (2) עד (4) –

(א)

”מוסד השקעות“ – קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השקעה פרטית, בנק השקעות, או חברת השקעות שמתקיימים בהם התנאים האלה:

(1)

המוסד מחזיק באמצעי השליטה בתאגיד, בעצמו, וזאת בעבור ציבור לקוחותיו, כפי שיהיה מזמן לזמן;

(2)

המוסד הואגד במדינה שאינה מדינה עוינת, מקום עסקיו הוא במדינה כאמור, ואין בו בעל ענין שהוא גורם עוין או אזרח או תושב מדינה עוינת;

(3)

הסכום הכולל של הנכסים שבניהולו עולה על מיליארד שקלים חדשים;

(4)

המוסד מחזיק ברישיון לפעול, ככל שנדרש במדינה שבה התאגד או שבה הוא פועל כמוסד;

(ב)

חישוב שיעורי ההחזקה ייעשה על פי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום ה־31 בדצמבר של השנה האחרונה שנסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל ליום האמור.

(ג2)

השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי פסקאות (4), (4א) ו־(6) בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לרבות לענין פרטי השאלון בתוספת הראשונה ומתכונתו, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, והכל בהתקיים תנאים אלה:

(1)

מבקש הפטור שולט בתאגיד שהגיש בקשה לרכישה של אמצעי שליטה בחברה, ישירות מהמדינה, בשיעור המחייב אישור השרים לפי סעיף 3;

(2)

השרים ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע במתן השירות החיוני על ידי החברה או בעילה לקביעתו כשירות חיוני, כאמור בסעיף 4ד(א)(1) לחוק;

(3)

מבקש הפטור ימסור פרטים הנמצאים ברשותו, לגבי אלה לפחות:

(א)

פירוט התאגידים שבאמצעותם שולט מקבל הפטור בחברה, החזקותיו בהם ופירוט המחזיקים האחרים באותם תאגידים;

(ב)

פירוט החזקותיו של מקבל הפטור במישרין בתאגיד שעיקר פעילותו במדינה עוינת, בתאגיד שהתאגד במדינה עוינת או בתאגיד שהשליטה בו היא בידי אחד מאלה: גורם עוין, מדינה עוינת, תאגיד שהתאגד במדינה עוינת או תאגיד שעיקר פעילותו במדינה עוינת;

(ג)

פירוט החזקותיו של מקבל הפטור במישרין בתאגיד שנשלט בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, אם שיעור החזקותיו של מקבל הפטור באותו תאגיד עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;

(ד)

פירוט החזקותיו של מקבל הפטור, במישרין או בעקיפין, המהוות שליטה בתאגיד שהשקעותיו בפעילות במדינה עוינת עולות על 50 מיליון דולר של ארה״ב; לענין זה, השקעות בפעילות במדינה עוינת – לרבות השקעה בגובה הסכום האמור בתאגיד שהתאגד או שעיקר פעילותו במדינה עוינת או בתאגיד שהשליטה בו היא בידי אחד מאלה: מדינה עוינת, גורם עוין, תאגיד שהתאגד או שעיקר פעילותו במדינה עוינת, או שהשליטה בו, ככל שידוע לו, היא בידי אזרח או תושב מדינה עוינת או גורם עוין;

(ה)

פירוט החזקותיו של מקבל הפטור במישרין המהוות שליטה בתאגיד שיש לו פעילות משמעותית בישראל בתחום ציוד תקשורת והוא אינו נדרש ברישוי לפי סעיף 2 לחוק.

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות השרים לפי סעיפים 7(ו2) ו־10.

(ד)

לבקשה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יצורף גם ייפוי כוח, בנוסח שבתוספת השניה, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו החורגות של המבקש, כאמור בסעיף 6(ב).

(ה)

השרים רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה ועל אלה המנויים בסעיף קטן (ג).

(ה1)

הודיע שר הביטחון לחברה על מדינה עוינת או גורם עוין, יביא שר הביטחון את הדבר לידיעת מי שהגיש בקשה לפי סעיף זה.

(ו)

השרים יודיעו את החלטתם למבקש ולחברה תוך 60 ימים מהיום שבו קיבלו את הבקשה או את הפרטים והמסמכים הנוספים – לפי המאוחר.

6.

מכירת החזקות [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2, תש״ע]

(א)

מחזיק החזקות חורגות –

(1)

שלא ביקש אישור מאת השרים לפי סעיף 5 – ימכור תוך שבעה ימים את החזקותיו החורגות;

(1א)

שבוטל או פקע אישור שניתן לו מאת השרים ולא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 5 – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 14 ימים ממועד הביטול או הפקיעה, לפי הענין;

(2)

שביקש אישור מאת השרים לרבות מי שאישור שניתן לו מאת השרים בוטל או פקע והגיש בקשה חדשה לפי סעיף 5 ונדחתה בקשתו – ימכור את החזקותיו החורגות תוך 60 ימים מיום שהשרים הודיעו לו על דחיית בקשתו;

(2א)

לענין פסקאות (1), (1א) ו־(2), ”החזקות חורגות“ – למעט בהשפעה ניכרת בלא אישור, אשר אינה נובעת מהחזקה באמצעי שליטה;

(3)

לא יקנה כל זכות לאחר בהחזקות החורגות, אלא בהתאם לאמור בחוק ובצו זה.

(ב)

לא מכר מחזיק את החזקותיו החורגות כאמור בסעיף קטן (א) והחברה מחזיקה ייפוי כוח שמסר לה כאמור בסעיף 5(ד), תמכור החברה, באמצעות הדירקטוריון, תוך 60 ימים מתום התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), את ההחזקות החורגות באמצעות בורסה לניירות ערך, בישראל או מחוצה לה, או בעיסקה מחוץ לבורסה בכפוף להוראות צו זה; הדירקטוריון יעביר למחזיק את תמורת המכירה בניכוי הוצאות הכרוכות במכירה.

(ב1)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מסמכות השרים למנות כונס נכסים למכירת החזקות חורגות לפי סעיף קטן (ד), השרים רשאים ליתן לבעל היתר, הוראות לעניין סמכויות כונס נכסים שהוא מינה ולקצוב מועדים למכירת החזקות חורגות על ידי אותו כונס וכן רשאים הם לפטור בעל היתר מצירוף ייפוי כוח לפי סעיף 5(ד), ובלבד שלעניין בעל היתר שהפר את אישור השרים שניתן לו לפי סעיף 3, לא ימונה כונס נכסים מטעמו למכירת אמצעי השליטה המוחזקים על ידו, אלא אם כן חלפו 90 ימים מיום ביטול ההיתר, שבמהלכם לא פנו השרים לבית המשפט בבקשה למינוי כונס נכסים כאמור מיום ביטול ההיתר; מונה כונס נכסים על ידי בעל היתר, לא תפעל החברה מכוח ייפוי כוח לפי סעיף 5(ד), אם נמסר לה; בסעיף קטן זה, ”בעל היתר“ – כל מי שלפי סעיף 3 קיבל מהשרים אישור לשליטה בחברה, אישור להחזקת אמצעי שליטה בה, או אישור להחזקת אמצעי שליטה בה בדרך של שעבוד.

(ג)

כל העברה או מכירה של אמצעי שליטה שנעשתה על־פי החלטה שקיבל דירקטוריון החברה למכירת אמצעי שליטה לפי סעיף קטן (ב) תהיה בת תוקף, ולא תהא למי שהחזיק באמצעי השליטה שנמכרו או למי שרכש אותם טענה כלשהי כלפי החברה, לרבות כלפי הדירקטוריון, או נושא משרה בחברה, לענין זכויותיו במניות, הליך מכירתן או התמורה שנתקבלה, אלא אם כן נעשתה הפעולה בזדון או מתוך כוונה להפיק רווח אישי.

(ד)

בנוסף לאמור בכל דין, רשאים השרים או החברה לפנות לבית המשפט על מנת שיורה לאותו אדם למכור את החזקותיו החורגות, שימנה כונס נכסים למכירת ההחזקות החורגות, או שיתן כל סעד אחר.

7.

רישום ודיווח [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשפ״ד]

(א)

נוסף על הוראות כל דין ותקנון החברה, תנהל החברה פנקס בעלי ענין ובו יירשמו הפרטים שמסרו לה בעלי הענין ובעל השפעה ניכרת, לפי כל דין והודעת השרים לפי סעיף 5(ו).

(ב)

החזקות חורגות יירשמו בפנקס בעלי הענין בציון דבר היותן חורגות, מיד עם היוודע הדבר.

(ג)

בנוסף לאמור בכל דין, בעל שליטה, בעל השפעה ניכרת או בעל ענין ידווח לחברה על הקניית זכות כלשהי לגבי החזקותיו; הדיווח יבוצע מיד ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום תחילת הרבעון הראשון שלאחר קרות השינוי; דיווח כאמור בסעיף קטן זה יירשם בפנקס בעלי הענין. על אף הוראות סעיף קטן זה ובכפוף להוראות סעיף 3, מי שקיבל פטור ממסירת פרטים לפי סעיף 5(ג2), לא יידרש לדווח על העברה של עד 5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה, בין בבת אחת ובין בחלקים, בין לבד ובין יחד עם גורמים אחרים הנמנים עם מקבל הפטור, ובלבד שבעקבות העברה כאמור לא יפחת שיעור ההחזקות של מקבל הפטור בתאגיד השולט במישרין בחברה, בכל עת, מ־80% מסוג כלשהו של אמצעי השליטה באותו תאגיד.

(ד)

בלי לגרוע מהוראות אחרות בצו זה, נודע למזכיר החברה כי אדם מחזיק החזקות חורגות, ידרוש ממנו מזכיר החברה לפעול בהתאם לנדרש בצו זה, וידווח על כך מיד לשרים.

(ה)

בעל ענין בחברה ידווח לחברה ולשרים על אחזקותיו בתאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או שהשליטה בו היא בידי מדינה עוינת או בידי תאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד בנקאי הפטור לפי סעיף 5(ג1) ממסירת פרטים לפי סעיף 5(ג)(4א) וכן על מי שקיבל פטור ממסירת פרטים לפי סעיף 5(ג2).

(ו)

מי שקיבל את אישור השרים לפי סעיף 5(א) או (ב), ידווח לשרים על כל שינוי בפרטים שמסר לפי סעיף 5(ג), (ג1) או (ג2) מיד עם היוודע לו דבר השינוי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום תחילת הרבעון הראשון שלאחר קרות השינוי.

(ו1)

השרים רשאים לפטור מי שקיבל אישור לפי סעיף 3 ממסירת פרטים לפי סעיף זה, כולם או חלקם, ולהתנות את מתן הפטור בתנאים שיקבעו, אם ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע במתן השירות החיוני על ידי החברה או בעילה לקביעתו כשירות חיוני, כאמור בסעיף 4ד(א)(1) לחוק.

(ו2)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ו1) וסעיף 5, ראש הממשלה או השר רשאי לדרוש ממי שקיבל אישור לפי סעיף 3 מידע נוסף שנמצא ברשותו בקשר לפרטים שהוא נדרש לגלותם על פי צו זה וההוראות מכוחו; השר רשאי לדרוש ממי שקיבל פטור לפי סעיף 5(ג2) מידע שנמצא ברשותו לגבי החזקותיו, במישרין או בעקיפין, המהוות שליטה בתאגיד שיש לו פעילות משמעותית בישראל בתחום ציוד תקשורת, והוא אינו נדרש ברישוי לפי סעיף 2 לחוק, ולגבי פעילותו של אותו תאגיד, אם ראה שקיים חשש ממשי לפגיעה בתחרות בתחום הבזק.

(ז)

(נמחק).

8.

החזקה ללא אישור [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2, תשפ״ד]

(א)

לא יהיה תוקף להפעלת זכות כלפי החברה מכוח החזקות חורגות, בין שהוגשה בקשה לשרים לאישורן ובין שלאו, בין שנדחתה ובין שטרם אושרה, לרבות לעניין קבלת דיבידנד, ובלבד שהחברה ידעה על קיומן של ההחזקות החורגות, ובלי לגרוע מכלליות האמור:

(1)

לא ימונה דירקטור או מנהל כללי בחברה, לא ייבחר ולא יועבר מכהונתו, מכוח החזקות חורגות; מונה, נבחר או הועבר מכהונתו דירקטור או מנהל כללי כאמור, לא יהיה תוקף למינוי, לבחירה, לכהונה או להעברה מכהונה לפי הענין; ולענין החזקות חורגות בתאגיד המחזיק במישרין אמצעי שליטה בחברה לפי סעיף 10(ו) – יפקע מינוי של דירקטור באותו תאגיד, אשר מונה מכוח החזקות חורגות כאמור;

(2)

הצבעה באסיפה הכללית של החברה מכוח החזקות חורגות לא תבוא במנין קולות המצביעים באסיפה.

(ב)

מחזיק בהחזקות חורגות שלא ביקש אישור השרים לפי סעיף 5 או שלא מכר את החזקותיו החורגות בהתאם להוראות סעיף 6, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א) לגבי כלל החזקותיו.

(ג)

לא יהא תוקף למינוי משותף שלא אושר בידי השרים.

(ד)

החזיק אדם בהחזקות חורגות, וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה לשיעור הטעון אישור לפי צו זה (להלן – החזקותיו היחסיות), לא יראו את החזקותיו היחסיות של האחר כטעונות אישור השרים לפי סעיף 3(ב), אלא אם כן כתוצאה מן האמור הפך האחר להיות שולט בחברה או שחלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות, כאמור; חלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות ולא קיבל את אישור השרים לפי צו זה, לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי התאגיד ובמניות הטבה.

(ה)

החברה תעשה כמיטב יכולתה למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות, ככל שהללו בידיעתה.

9.

דיווח על מחזיקים באמצעי שליטה [תיקון: תשס״ב, תשס״ד]

(א)

החברה תדווח לשרים, לפי מיטב ידיעתה, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום בפנקס בעלי ענין בחברה; דיווח כאמור ייעשה בסמוך, ככל האפשר, לאחר שנודע לה השינוי ולא יאוחר מ־7 ימים לאחריו.

(ב)

ב־31 בדצמבר של כל שנה תמסור החברה לשרים דין וחשבון על ההחזקות באמצעי השליטה או על השפעה ניכרת בחברה ועל הפרטים הטעונים רישום בפנקס בעלי הענין ושינויים בהם שאירעו במשך השנה שהסתיימה במועד האמור, לרבות פרטים בדבר הסכמים, מימון ושעבודים הנוגעים להחזקות (להלן – פרטים נוספים), ככל שהפרטים הנוספים מצויים בידיעתה של החברה.

10.

תוקף אישור [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2, תשפ״ד]

(א)

(בוטל).

(ב)

עברה לאחר השליטה במי שקיבל אישור מאת השרים, יפקע האישור.

(ג)

החזיק מי שקיבל אישור מאת השרים החזקות בתאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או שהשליטה בו היא בידי מדינה עוינת או בידי תאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת או בידי גורם עוין, רשאים השרים, לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, לבטל את האישור או להתנותו בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים; הורו השרים לבעל האישור בדבר מכירת ההחזקות האמורות, יהיה עליו למכרן בתוך תקופה של תשעה חודשים מיום שניתנה הוראת השרים.

(ד)

חל שינוי בפרטים שנמסרו לפי סעיף 5(ג), (ג1) או (ג2) וראו השרים כי השינוי בפרטים כאמור הוא שינוי מהותי או שקיבלו השרים מידע לפי סעיף 7(ו2) וראו כי קיים חשש ממשי לפגיעה במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני, כאמור בסעיף 4ד(א)(1) לחוק, רשאים השרים, לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, לבטל אישור שניתן או להתנותו בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים.

(ה)

הפר מי שקיבל אישור מאת השרים תנאי מהתנאים הקבועים בצו זה או באישור, רשאים השרים לבטל את האישור או לקצוב מועדים ותנאים לתיקון ההפרה; ואולם לא יבטלו השרים אישור כאמור, לפני ששקלו האם ניתן בנסיבות הענין ליתן לבעל האישור הוראות לתיקון ההפרה, אשר הפרתן תהווה עילה לביטול האישור.

(ה1)

השרים לא יבטלו אישור שניתן ולא יתנו תנאים שהפרתם תהווה עילה לביטול האישור, אלא לאחר שניתנה לבעל האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ו)

בוטל או פקע אישור מאת השר, בהתאם להוראות צו זה, יהפכו החזקותיו של המחזיק להחזקות חורגות ויחול האמור בסעיפים 6 ו־8. ביטלו השרים אישור שניתן, בהתאם להוראות צו זה, לגורם הנמנה עם קבוצת שליטה אחת בחברה, ולא בוטל האישור שניתן לאותה קבוצת שליטה, יהפכו אמצעי השליטה בתאגיד המחזיק במישרין אמצעי שליטה בחברה, המוחזקים בידי הגורם המפר במישרין או בעקיפין, להחזקות חורגות, ויחולו לענין זה סעיפים 6 ו־8, למעט לענין המועדים הקבועים בהם, והכל בשינויים המחויבים ובתנאים כפי שנקבעו באישור השרים, שהפרתם תהווה עילה לביטול אישור השרים; לענין זה, ”קבוצת שליטה אחת בחברה“ – מי שקיבלו אישור מאת השרים לשליטה בחברה, בשל היותם במועד הרכישה מאת המדינה, השולטים בתאגיד שרכש ישירות מהמדינה אמצעי שליטה המקנים שליטה בחברה.

10א.

מינוי משקיף [תיקון: תשס״ד]

השרים ימנו משקיף בישיבות דירקטוריון החברה ובועדותיו, בעל סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית כפי שיקבע שירות הביטחון הכללי, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 4ה1 לחוק.

11.

מרכז עסקים וישיבות הדירקטוריון

(א)

הניהול השוטף של החברה ומרכז עסקיה יהיו בישראל.

(ב)

ישיבות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה יתקיימו בישראל.

12.

מסירת מידע לשרים [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשפ״ד]

(א)

החברה תמסור לשרים, לפי דרישתם, כל מידע בענינים הקשורים למתן שירות חיוני, כפי שיפורט בדרישה.

(ב)

הפכה החברה לחברה פרטית, רשאים השרים להורות לחברה להעביר לידיהם דיווחים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), אם מצאו כי הדבר דרוש לקיום מטרות הצו או לטובת הציבור.

13.

ישראליות וסיווג נושאי משרה [תיקון: תשס״ב, תשס״ד]

(א)

75% מחברי הדירקטוריון בחברה יהיו אזרחי ישראל ותושבי ישראל בעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיקבע שירות הביטחון הכללי (להלן – דירקטורים מסווגים).

(ב)

לשם שמירה על הדרישה האמורה בסעיף קטן (א) –

(1)

לא יתמנה ולא ייבחר דירקטור שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור אם כתוצאה ממנו פחת שיעור הדירקטורים המסווגים מ־75% מחברי הדירקטוריון;

(2)

פקעה או הסתיימה כהונתם של דירקטורים מסווגים באופן שמספרם הכולל של הדירקטורים המסווגים פחת מ־75% מחברי הדירקטוריון, לא יהיו הדירקטורים שאינם מסווגים רשאים להשתתף בישיבות הדירקטוריון של החברה, כל עוד לא מונו דירקטורים מסווגים ביחס הנדרש לפי סעיף קטן (א).

(ג)

בעלי התפקידים המנויים להלן, או המקבילים להם אם ישתנה תואר המשרה או התפקיד, יהיו אזרחי ישראל ותושבי ישראל, והעסקתם תהיה בהתאם לדרישות הסיווג הביטחוני של המשרה ולאחר שקבע שירות הביטחון הכללי את התאמתם הביטחונית למשרה:

(1)

יושב ראש הדירקטוריון וכל הדירקטורים החיצוניים;

(2)

המנהל הכללי, המשנה למנהל הכללי וממלאי מקומם;

(3)

סגני המנהל הכללי בתחומי הנדסה, תפעול, מערכות מידע, שיווק וכספים;

(4)

יועץ משפטי, סגנו וממלא מקומו;

(5)

מבקר פנים;

(6)

ממונה הביטחון וצוותו;

(7)

אחראי להגנה על מערכות ממוחשבות וצוותו;

(8)

בעלי תפקידים או נושאי משרה נוספים ונותני שירותים לחברה, לרבות רואי חשבון ויועצים אחרים של החברה, אשר מתוקף תפקידם אמור להגיע לידיהם מידע מסווג או העוסקים בפעילות עם כוחות הביטחון, כפי שיקבע שירות הביטחון הכללי בתיאום עם ממונה הביטחון והמנהל הכללי של החברה.

(ד)

לא התקיים האמור בסעיף קטן (ג) במי מהמנויים בו, לא יהא תוקף למינויו של אותו בעל תפקיד בחברה או להעסקתו בה, והמינוי או ההעסקה, לפי הענין, יהיו בטלים.

13א.

מניעת חשיפה של מידע מסווג [תיקון: תשס״ד]

(א)

על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, לא יימסר ולא ייחשף מידע בעניני ביטחון לנושאי משרה בחברה, לבעלי מניות בחברה או לכל גורם אחר, אלא אם כן כוחות הביטחון אישרו את חשיפתם למידע; החברה אינה רשאית למסור לבעל מניה מידע בעניני ביטחון אם הדבר נוגד את הנחיות הקצין המוסמך.

(ב)

נושא מסווג יידון בדירקטוריון החברה לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה; דירקטור אשר אינו דירקטור מסווג לא רשאי להשתתף בישיבת דירקטוריון שיידון בה נושא מסווג ולא יהיה רשאי לקבל מידע או לעיין במסמך הנוגע לנושא מסווג כאמור; החברה לא תהא רשאית להעביר לדירקטור שאינו דירקטור מסווג, מידע או מסמך בענייני ביטחון.

(ג)

האסיפה הכללית לא תהיה רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות בעניני ביטחון הנתונות לאורגן אחר בחברה.

(ד)

דיווח או פרסום הנוגעים לעניני ביטחון יהיו בהתאם להסדרי ביטחון מיוחדים שיקבעו כוחות הביטחון המוסמכים, לפי הענין.

13ב.

שמירת סודיות ואבטחת מידע [תיקון: תשס״ד]

(א)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאי הקצין המוסמך להורות לחברה למלא אחר הוראות וסידורי הביטחון החלים, או שיחולו מכוח החלטות ממשלה או מכוח כל דין בעניני ביטחון, והחברה תמלא אחריהן.

(ב)

כל המסמכים וההוראות הנוגעים לעניני ביטחון יישמרו בהתאם להנחיות הקצין המוסמך כפי שיינתנו מזמן לזמן.

13ג.

הגנה על מערכות ממוחשבת חיוניות [תיקון: תשס״ד]

(א)

החברה, ממונה הביטחון של החברה והאחראי להגנה על מערכות ממוחשבות, יבצעו את ההנחיות המקצועיות לענין פעולות לאבטחת מידע ולענין פעולות לאבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות, כפי שייתן לחברה מזמן לזמן הקצין המוסמך.

(ב)

לצורך האמור בסעיף זה, תפעיל החברה, בין השאר, אמצעים לבקרת גישה ואמצעים למעקב אחר הגישה למערכת ממוחשבת חיונית, למרכיבי המערכת השונים, לרבות בסיסי המידע, מערכות המידע ומערכות השליטה והבקרה, והכל כדי לבקר, לפקח על כלל פעילויות התפעול והתחזוקה, למנוע גישה בלתי מורשית למערכת ולאתר ניסיונות לגישה בלתי מותרת כאמור, וכן תנקוט פעולות ואמצעים נוספים הנדרשים לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות.

(ג)

האמצעים ונוהלי העבודה שתפעיל החברה לצורך כך יהיו על פי הנחיות הקצין המוסמך או באישורו, והחברה תאפשר לו או למי מטעמו, בכל עת, גישה לכל מערכת ממוחשבת או אתר של החברה כדי לפקח על ביצוע הנחיותיו.

(ד)

החברה תפעל באופן שכל רכש או התקנה של חומרה, לרבות כל ציוד קצה או תוכנה בקשר למערכת ממוחשבת חיונית, תיעשה בהתאמה מלאה להוראות שנתן או ייתן הקצין המוסמך; למען הסר ספק, תקיים החברה התייעצות מוקדמת ותבקש הנחיות לפני כניסה לתהליכי רכש כאמור.

13ד.

ידע אבטחתי [תיקון: תשס״ד]

החברה, נושאי משרה בה או עובדיה יהיו רשאים לעשות שימוש בידע אבטחתי לצורכי אבטחה של החברה בלבד, בהתאם להנחיות הקצין המוסמך ובכפוף לשמירה על הסדרי סודיות כאמור בצו זה ובכל דין; כל שימוש אחר בידע אבטחתי יהיה טעון הסכמה מראש ובכתב של שירות הביטחון הכללי.

14.

העברה, שעבוד או עיקול של נכסים נדרשים [תיקון: תשס״ב, תשס״ד]

הקניה של זכות בנכס מהנכסים המפורטים בתוספת השלישית, טעונה אישור בכתב ומראש מאת השרים, אשר, למעט לענין פרט 4 לתוספת השלישית, יינתן בהסכמת שר הביטחון; לא יהיה תוקף להקניית זכות ללא אישור כאמור כלפי מי שידע או יכול היה לדעת אודות הצורך באישור השרים להעברה, ובית משפט לא יורה על הקניית זכות כאמור; לענין הקניית זכות באמצעי שליטה בחברה בת של החברה – יראו גם הקצאה של ניירות ערך אשר כתוצאה ממנה יחזיק אדם ביותר מ־25% מאמצעי השליטה בחברה הבת של החברה או שכתוצאה ממנה תעבור השליטה בחברה בת כהקניית זכות באמצעי שליטה.

14א.

רכש חומרה ותוכנה [תיקון: תשס״ב, תשס״ד]

החברה תפעל באופן שכל רכש או התקנה של חומרה במיתקני הבזק של החברה, למעט ציוד קצה, ייעשו בהתאמה מלאה להוראות שניתנו או יינתנו לחברה מזמן לזמן, על פי סעיף 13 לחוק ובאופן הקבוע בו; בסעיף זה –

”חומרה“ – כל ציוד, מיתקן או מכשיר המשמשים למטרות בזק כהגדרתן בחוק ולרבות חומרה או תוכנה מחשבית באמצעותם פועל הציוד, המיתקן או המכשיר;

”מיתקן בזק“ ו”ציוד קצה“ – כהגדרתם בחוק;

”רכש“ – (נמחקה);

”תוכנה“ – כהגדרתה בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

15.

הליכי פירוק וארגון

(א)

הפעולות בחברה המפורטות להלן, טעונות אישור מראש ובכתב מאת השר:

(1)

פירוק מרצון של החברה;

(2)

פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או חבריה;

(3)

שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה;

(4)

מיזוגה של החברה עם חברה אחרת;

(5)

בכפוף לאמור בסעיף 14, פיצולה של החברה.

(ב)

בנוסף לאמור בכל דין, רשאי בית המשפט לבטל פעולה כמפורט בסעיף קטן (א) שלא ניתן לה אישור ולקבוע את התוצאות הנובעות מביטול כאמור.

16.

דין המדינה [תיקון: תשס״ה]

צו זה לא יחול על המדינה כמחזיקת אמצעי שליטה בחברה או כבעלת שליטה בה ולא יראו את המדינה לענין צו זה כבעלת שליטה אם אדם אחר קיבל אישור לשליטה לפי הוראות צו זה.

17.

דין חברה לרישומים [תיקון: תשס״ד]

בלי לגרוע מתחולת הוראות החוק וצו זה על מחזיק באמצעות חברה לרישומים, לא תהא חברה לרישומים חייבת באישור או בדיווח לפי צו זה.

18.

הוראות מעבר [תיקון: תשס״ד]

מי שהחזיק אמצעי שליטה בחברה ביום ב׳ באדר התשנ״ו (22 בפברואר 1996) בשיעור הטעון אישור לפי צו זה, יראו את החזקתו באותו מועד, שדווח עליה כדין, כאילו אושרה בידי השרים, ואולם כל הגדלה של החזקותיו בשיעור כלשהו לאחר המועד האמור, טעונה אישור מאת השרים, בהתאם לקבוע בצו זה; אישרו השרים הגדלת החזקות כאמור, יחולו על כל שינוי נוסף בהחזקותיו הוראות סעיף 3 וכן יתר הוראות צו זה, לפי הענין.