צו איסור נהיגה ברכב בחוף הים (נגישות לנכים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צו איסור נהיגה ברכב בחוף הים (נגישות לנכים) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו איסור נהיגה ברכב בחוף הים (נגישות לנכים), התשנ״ז–1997


ק״ת תשנ״ז, 1090.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(6) לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997 (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:


הגדרות
בצו זה –
”נכה“ – מי שיש לו מחלה, ליקוי גופני או מוגבלות אחרת, המשפיעים באופן משמעותי על יכולתו להגיע לחוף הים, או לשירותי חוף הים;
”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי סעיף 4 לחוק;
”מתרחץ“ – אדם הנמצא במקום רחצה בין במים ובין על החוף.
סייג לאיסור נהיגה בחוף הים
(א)
על אף האמור בסעיף 2 לחוק, רשאי אדם לנהוג ברכב בחוף הים כדי לאפשר לנכה להגיע לחוף או לצאת ממנו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
הנהיגה בחוף הים איננה מהווה סכנה למתרחצים;
(2)
הנהיגה איננה פוגעת בערכי נוף וטבע, ארכיאולוגיה, היסטוריה ושימור;
(3)
אין בחוף הים דרכי גישה נאותות ובטוחות לתנועת הנכה ללא רכב, בין בכסא גלגלים ובין בדרך אחרת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקח לקבוע כי משיקולי בטיחות המתרחצים הנובעים מתנאי הקרקע או צפיפות המתרחצים, תיאסר כניסתו של רכב לחוף רחצה מוכרז.
שמירת סמכויות
אין בהוראות צו זה כדי לפגוע בסמכויות סדרן או פקח לפי צו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה), התשכ״ו–1965.


כ״ו בתמוז התשנ״ז (31 ביולי 1997)
  • אליהו סויסה
    שר הפנים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.