צדקת הצדיק/סד
פעמים שרואה בבירור שה' יתברך מסייעו ומסכים עם מעשיו, עכ"ז עם כל זה\[על כל זאת] אינו ראיה כי מעשיו ישרים באמת, ועל זה נאמר (ישעיה מח, יז): "מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ" – ודרשו רז"ל (מכות י:): "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו". [ואמר "בדרך", דר"ל בספר משלי דרך התורה, כמש"ל אות מ"ח. כי אין ה' יתברך מסייע אלא כשהוא על־פי דעתו הולך בדרך התורה. ומה שלמדו מבלעם, גם לפי דעתו של בלעם כפי סטרא דיליה הי' דרך זה ישר לו כפי מה שהוא ומובן]. הלא תראה באליהו שאמרו ז"ל (סנהדרין קיג.) שהיה קשה לפניו יתברך עצירת הגשמים ואף־על־פי־כן אמר ליה לאליהו (מלכים א י"ז, ג'): "לך ונסתרת" וגו', ועזרו להסתר מפני אחאב בדרך נס, ואלו היה אחאב מוצאו היה מכריחו לבטל, כמו שהיה אחר־כך, וכמו שעשה יהורם לאלישע. ועל זה נאמר (דברים ל', י"ב): "לא בשמים הוא"; ואף־על־פי שעזרו לר"א בדרך נס להראות שהדין עמו – לא סמכו על זה (ב"מ נט:), שחשבו שהוא מפני שהוא רוצה לילך בדרך זה; וזה היתה גם כן התלוננות בני־ישראל: "אתם המיתם את עם ה'" (במדבר י"ז, ו'), אף־על־פי שראו הפלגת הנס באבדם, מכל מקום חשבו על זה כי "לא בשמים הוא" (דברים ל', י"ב), ואין לסמוך על זה שהדין עם משה ואהרן נגד קרח ועדתו, רק אתם רציתם לילך בדרך זה וזכותכם גדול, ולכך "המיתם" וגו':