פר אחד/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · פר אחד · כג · >>


פרק כ"ג[עריכה]

ירדו כל המלאכים הממונים על כל מין ומין וקבצו אותן ואת כל מזונותן ויבא נח לא כתיב. קשה אדדייק מויבא ניתי ס"ת ונחזי דקרא קרי בחיל ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים כן עשה. ושמא המאכל הזמין נח אפילו עפר לנחש כאומרם ז"ל, אך ענין שביעת המזון דיאכלו וישבעו הוא מלמעלה, ועל סוג זה הוא דקאמר את כל ומזונותן, ומזון לכלא ביה דמשביע לכל חי רצון על ידו לפי זכות האדם וע"י משרתיו, כנלע"ד אם ניתן להאמר.

ירדו מי המבול על הארץ שהם מים זכרים ועלו מן התהומות מים נקבות ונתחברו וגברו. עיין מ"ש הרב צמח דוד סדר נח דף ט"ל ע"ד שהביא המאמר הזה מפרקי ר"א דפרו ורבו המים, ולזה כתיב וירבו המים ג' פעמים דהוו ג' מיני מים יע"ש, ועיין מ"ש לעיל מזה בפ"ה

וחוץ מא"י שלא ירדו עליה גשמים. עיין זבחים דקי"ג ע"א ובחי' לשם ומה שרשמתי בזה בחי' על המד"ר בפ' נח פרשה ל"ב. וראיתי למוה"ר חסיד שבכהונה בספר ולא עוד אלא בפרק זה דהקשה באומרו מכאן אתה למד דל"ב מיני עופות בארץ ושס"ה מיני שקצים ורמשים, דלא הבין איך נלמד זה מהאמור. ולי הפעוט אפשר לומר דהמספר קבלה בידם ומכאן דקאמר אינו מהמאמר הלזה כי אם מזאת הפרשה דהעופות היו מועטות והשקצים ורמשים היו מרובין מדכתיב מהעוף למינהו מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל, כיון דאמר שנים מכל למה בעוף לא אמר וברמש אמר מכל. ועוד חזר לומר ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה, דתיבת כל זה ג' פעמים ברמש לרמוז דהיו כפלי כפלים מהעוף, כנלע"ד אם ניתן להאמר. ובטעם שהיו בחדר אחד נח ובניו עם השקצים ורמשים, מלבד מ"ש מוה"ר שם נוכל לומר עוד דאם תזוח דעתו במה שכבשו נח ובניו כל מעשה בראשית והיה מפרנסן יסתכל בשקצים ורמשים דאומרים יתוש קדמך במעשה בראשית, ובפרט בעת זעמו דצריך הכנעה יותר. וגם לרמוז על הק"ו שעשו בעבור האדם מהשקצים ורמשים, ופירשו בזה אוכלי בשר החזיר יחדיו יסופו עיין בספר מדת"ל, ויזהרו מאכילת שקצים ורמשים, והכל ליקח מוסר השכל. עוד ראיתי למוה"ר שם שהקשה למה קלל לכנען ולא חם, ותי' דכנען סרסו יע"ש. וזה אמת אך לא תקן איך הניחו לחם חלק מבלי עונש כלל כפי הדרגתו, וכנראה דלא זכר שר בעת ההיא מהתנחומא שאמרו כלשון הזה חם ראהו וכנען נתקלל ר"י אומר אין הקללה שוכנת במקום הברכה ויברך אלהים את נח ואת בניו וכנען נתעבר בתיבה, ר"נ אומר כנען הגיד לחם וחזרה קללה לעיקרה, ורבותינו אמרו דאמר בלבו מה שאני מוליד יהיו עבדים אתה לא הנחת הנה ן' רביעי שאתה מוליד יהיה עבד, על דעתן שחם סרס וכו' על שביזה כבוד אביו עתיד להפרע מבני בניו של חם ולבזותן ע"י מלך אשור ע"כ, הא קמן סברות רבות על כי היה הארירה לכנען אפילו אם תאמר דחם סירסו ולחם נמי ניתן לו עונשו על מה שעשה.