עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חלק ב

ביאור הסוגיא בפרק קמא דראש השנה שאדם נידון בכל יום וכל שעה, ושעל זה נאמר ביומו תתן שכרו. ואמרו בכל יום תן לו מעין ברכותיו. מבאר דעות התנאים בדין של אדם בראש השנה וגזר דינו ביה"כ, ואימת הוא גזר דין דתבואה ופירות ומים.
גמר דין של פירות מים ותבואה אימת הוי. לוחות שניות נגד יעקב. ורמז מה שנתן אליעזר לרבקה.
ביאור דין ד' פרקים, ומאי שנא תבואה תרי דיני מתדנא, ושכן היה בדין אדם הראשון.
בראש השנה נידון הכל ומתחלק לכל א' הראוי לו. ידיעת ההפכים מקרי היפך הגזרה. ולמה נקרא עץ למ"ד חטה היה.
ביאור מאמרם ז"ל עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכו'. וטעם למה שדרשו בראשית - בשביל חלה מעשרות ובכורים. ומ"ש במתניתין פ"ד דתרומות המונה משובח וכו'. סוד לשיעור חלה. נפלאים מעשי ה' בתולעת המשי.
כמה יהי' אור הלבנה לעתיד לבא - שמ"ג חלקי'. סוד חטה וחנטה ב"ב וע"ב לסוד ובכ"ן המעשר ותרומה צריך להיות שלימה. שיעור חלה. פירוש ע"פ הסוד כנגד ג' הויות, והיכי יהי' השם בעיגולין. התולעת של משי הוא רמז לתחיית המתים.
מאמר ר' כרוספדאי בג' ספרים נפתחים בראש השנה אימתי נכתבים. של צדיקים נכתבים כו'. מאי של של דקאמר פעמיים ושלש.
שלשה ספרים נפתחו ביום הששי דמעשה בראשית (ביום הדין הראשון). כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון וכולן נסקרו בסקירה אחת. בן דוד אוכל בכל יום מעץ הגן. ומקיים בכל יום בגן עדן מה שציווה והוזהר והותרה אדם הראשון. טעם הכפל מות תמות שנאמר לאדם הרשון. ביאור מ"ש הרגיל בקדוש היום זוכה וממלא גרבי יין. הרגיל במזוזה שוכהל דירה נאה. הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה.
כמה פירושים בפסוק טוב שמן משמן טוב. כלל גדול בכפל הפעלים בכתוב. כל מעשינו תהו אפילו מעשה המצות. כפל המיתה שהוזהר בה אדם הראשון. והנה טוב מאד זה מלאך המות וגהינם. אימתי נולד המבטל ואימתי יתבטל המבטל.
עוד טעם לכפל המיתה. טעם לג' פעמים שם ה' כי אמילם שאמר דוד. פירוש מ"ש גדול הנהנה מיגיע כפו וכו'. ופשט יגער ה' בך השטן. ופירוש ולא יוכל לדון וגו'. וביאור מ"ש שמואלן הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וגו' (שמואל א טז, יא). למה נקרא משיח בר נפלי.
מה שאיר רבי עקיבא 'דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא' הוא למעלתם ולמה נשנה סתם. דור המדבר ויצחק אבינו ואליהו לא יוכל עלמא למסבלון. למה נקרא אילו של אברהם ולא של יצחק. רוחא עילאה בלחודוי חזר ליצחק ולא רוחא דעלמא תתאה. רוחא דעלמא תתאה מה נעשה ממנו. מעלת יהושע וכלב. העגל היה חציו שור וחציו חמור. והטעם שור אוכל עשב וענין הכרעה.  וסוד כלאים ובניו של בלעם. בניו של בלעם עשו העגל שיהי' להם להכרעה בטומאה.
מה שא"ר רבי  הרוצה לחיות ימית את עצמו. כטעם העשה דמות תמות שזכרנו בפ"ד. משלא הוצדקו רחמי שמים יוצדק דינו. בדור המדבר נתקיים כפל מות תמות. צדיקים במיתתם קרויים חיים. למה ר"ע היה מתאווה למסור עצמו על קדוש ה'. מאי דשלת לי' שמעון בן שטח לחוני. אין בחילוף הנוסחאות דבר בטל. הכל מעלין ולא מוציאין אחד אנשים וא' נשים. נ"א אחד נשים ואחד עבדים והכל אמת. ס' רבוא מלאכי השרת קשרו הכתרים וק"ך רבוא מלאכי חבלה פרקום. וכמה יהיו בעיר ותהא ראויה לסנהדרין. וכולם זכה משה ונטלם.
הערות במאמר ר' כרוספדאי והרבה דרכים כולם אמיתיים בתירוצן. דרך תנאים להביא בבות חלוקות כו'.
החתימה לחיים גורמת ייסורין או מיתה. התשובה ניתנה לישראל. תשובת נינוה מאי היא וכו'.
מה הם הספרים הללו הנפתחים בראש השנה. בינוני' שלא זכו נכתבים למיתה אמאי. בינוני' עצמם כיצד יהי' רב חסד כו'. ספרים של צדיקים הוא עצמו מתקיים.
פירוש למ"ש ח' פסוקים בסוף התורה יחיד קורא אותם. הב"ה אומר ומשה כותב בדמע בספר המונח בארון. מהות אותו הדמע וסודו וטעמו. ראויה כל התורה ליכתב באותו דמע. ברית אש שבו נברא העולם ובו ניתנה התורה. יהושע כתבן לח' פסוקים בי"ב ספרים. ח' פסוקים נזכר בהם משה ח' פעמים נגד ב' שמות. פירוש על פי ה' הנאמר במיתת משה ואהרן. למה לא פורש במרים ע"פ ה'. מעשה הצדיקים בשעתו עולה וכותב עצמו. פלוגתת רז"ל אימתי מת משה אם בשבת או בערב שבת ואמת כדברי שניהם. הב"ה קברו והוא קבר עצמו וכו'. משה רבינו קרא עצמו מחוקק ספון. המסופר בפרקי היכלות על הרוגי מלכות. הקריאה נאמנה בתורה כפשוטו ואין בה לא גיזום וכיוצא בו. דברי דוד לאחימלך לא היה בהם גניבת דעת. פסוק בדברי הימים מפרש פסוק מן התורה. אלו נשחט יצחק עיין סודו. דברי דוד לחושי לפייס אבשלום בלשון חכמה.
ביאור מה שהתפלל התנא 'ותן חלקנו בתורתך'. הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל. ומ"ש תרי מיכתבן מילייהו - חד לא מיכתבן מילוי. ב' מלאכי השרת מסדרין תלמודו של אדם. ויגל - תרין במסרה. ריק - תרין במסרה. זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן. פירוש הנמנה מי' ראשונים בבית הכנסת נוטל שכר כולם וכו'. ענין התחיה  אע"פ שאין בהם אכילה ושתיה. ומ"ש 'צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן' האמור בצדיקים הנהנים מזיו השכינה.
'ושם האחד אליעזר'. אמרו שהתפלל משה רבינו על רבי אליעזר וכו'. הצלת משה מחרב פרעה עשאה משה רבינו ע"ה פועל דמיוני (דוגמא) להצלת רבי אליעזר. מתן תורה היה ביום נ"א ליציאת מצרים. שהסכימה דעת עליון ליו"ט שני של גליות. זכר צדיק לברכה שצריך לכפול בברכתו. צפה משה למעלתו של רבי עקיבא. חביבים דברי דודים וחומר י"ט שני של גליות. למה לא נאמר בתורה שחג השבועות הוא זכר למתן תורה. כמה מעלות בלוחות ראשונות.
'בין כל דבור ודבור שבלוחות דקדוקיה ראויה היתה כל התורה להיות חקוקה כו'. התפילין תמורת אור דומה למאמר והייתם כאלקים. מעלת לוחות ראשונות. לוחות ראשונות לא ניתנו ליגנז אלא ללמוד. לוחות ראשונות ניתנו למסע לפנינו ליכנס וכו'. מעלת משה ודור המדבר גדולה ממעלת ארץ ישראל. מעלת העוסק בתורה.
'מ"ש הללו אוסרין והללו מתירין. כולם דברי אלקים חיים. הכוונה בזמני' מחולפים, וכן כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים בשני חלקים. פלוגתת רז"ל במצות פרי' ורבי' ע"פ הסוד. יש דבר שהוא נאה בזמן זולת זמן, ושב מגונה. פירוש מאמר ר' יהושע אלמלא אני חי וכו' אין החי מכחיש את החי. טעם למה נאסרה אכילת בשר וחזר והותרה וחזר ונאסר בקצת בעלי חיים. ופירוש הפסוק כירק עשב נתתי לכם וגו'. לעתיד לבא ה' מתיר אסורים. שישלים להם. האכילה שצווה בה אדם הראשון לא היתה תמורת האכילה בעצם מצות עשה. ותכלית לעבדה ולשמרה לשכינה או לנשמה. עוף אחד יש וחול שמו וכו'. ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. לעתיד לבא תפסוק הזוהמא מכל היצור.
'בכתר כהונה ומלכות ושארי שררות, הבן עומד במקום אביו. לא כן בכתר תורה. מימי הורדוס ואילך נעשה הנשיאות ג"כ לירושלים. יחוס הנכון להמאמרים הנזכרים בפרק קמא ופרק ב' דאבות על שם רשב"ג. פירוש לברוך שחלק מכבודו וחכמתו ליראיו. וברוך שנתן מכבודו וחכמתו לבשר ודם. חלופי הוראות בהשתנות העיתים. כיצד בית דין מבטל דברי בית דין חבירו וכיצד וכו'. לא בשמים היא. מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. חומר לשון הרע של דואג באמרו ראיתי כו'. איך קובעין הלכה ומה בין נהגו מנהג הלכה.