עשרה מאמרות מאמר המידות ט

המדה התשיעית:

כשיצא לטעון טעון אחד כעניינו. בסוד יסורין של אהבה, יצא להקל ולא להחמיר. כטעם וגם נצח ישראל לא ישקר. כי הצדיקים שמדה זו פוגעת בהם שמחים ביסורין, ועליהם נאמר וסורי בארץ יכתבו. יסורי כתיב כי המנקת נרדית עמהם להגן על העולם, לפיכך בארץ העליונה יכתבו, כטעם קלני מראשי. והפסוק מאמר השכינה הוא, ואלה הצדיקים שבאו לעולם בפגימו דסיהרא ולוקין עמה, שריין כגוונא דלעילא, גופא אתפגים כטעם בצע אמרתו. ונשמתא לגו כטעם לא שניתי שזכרנו. ואינון חברין בהדה, ובזה מקילין מהעונש הראוי לבא לעולם, כי הם נתפשים בעון הדור, ואין הכונה העליונה להחמיר הדין עליהם בשביל עצמם, כי אף על פי שמשפטי ה' אמת על הצדיקים הללו, כי מי שחליינו הוא נשא ומכאובינו הוא סבלם, הוא האדם בעצמו שגרם המיתה לעולם, וילמד סתום מן המפורש, מכל מקום חלק שמים נגדם כבר נתקן בתשובה שלמה, וכל תנאיה וחלקנו מהם הנה נדרש בסוד הערבות. וכל ארחות ה' משפטים ישרים ותורות אמת: