עץ יוסף על בראשית רבה/י/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה י | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אין לשון ויכלו כו' מפרש דרמיז בויכלו לשון מכה וכליון במהלך הכוכבים בחטא אדם הראשון. ועל זה אמר משל כו' הרבה להם בדיצה פי' בחדוה. והרבה להם בהדיוכין למהר תיקון בנייני המדינה. ומשהכעיסוהו כו'. כך עד שלא חטא אדה"ר הלכו המזלות דרך קצרה ובמהירות למהר תמיד האביב. ומשחטא אדה"ר סבבן דרך ארוכה ובמתינות כדי לאחר האביב כבנות שוח שעושות לשלש שנים. ובאותו יום עשו פירות בני יומן. ולכך נאמר ויכלו שנעשה מכה וכליה בשמים וארץ ובכל צבאם לאחר החטא (נזה"ק):

בהדיוכין המוסיף הערוך פי' בל"י הצלחה ורצון להטיב:

כגון כוכב חמה ששנת החמה שס"ה יום שהוא מסבב הארץ בשס"ה יום:

והיא לבנה שהלבנה תנועתה מהירה שבכל חדש סובבת הארץ:

חוץ מן כוכב נוגה ומאדים. שהם הם מאוחרים מאד:

ובעי שאלה כו' היא הגהת איזה חכם אחרון על הגליון ונכתב בפנים:

ומאדים חודש וחצי כל מזל הוא מהלך. נמצא מהלך י"ב מזלות בשנה ומחצה:

בנות שוח שביעית ריש פ"ה במשנה. ופי' במוסיף הערוך בנות שוח מין תאנים לבנים מדבריים ומתבשלים באילן אחר ג' שנים. וכתבו התוס' (פרק אין מעמידין) שבנות שוח ובנות שבע מין אחד והראיה דאמרינן בב"ר תאנים שאכל אדה"ר איכא דקריא להו בנות שוח ואיכא דקריא להו בנות שבע ע"כ:

עשו פירות בן יומן ביום שנבראו. שכל הדברים בצביונם ובקומתם נבראו כדאיתא במס' ר"ה:

לע"ל לימות המשיח:

ומחץ מכתו ירפא לשון הכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה כו'. כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא. ועל ישראל כבר נאמר ביום חבש ה' את שבר עמו. אלא ודאי מחץ מכה של עולם מחטא אדה"ר ירפא לעתיד למהר שוב ברכת הפירות. וכדכתיב לעיל מיניה ונתן מטר זרעך וגו' והיה דשן ושמן וגו' (נזה"ק). ודעת חז"ל שחטא אדם וקללתו ועונשו היה הכל בששי. ואז כבר נתקללו גם המאורות ופרשת ויכלו נאמר אחר כן: