עץ חיים/שער ד/פרק ד
פרק ד[עריכה]
אמנם כל נ"ח זה הוא בסוד התבונה שהוא סוד אזן כנ"ל. והענין שכבר ידעת שלעולם יש בחי' פנימיות וחיצוניות, שהנה ה' זו שירדה מס"ג הוא מהחזה ולמטה דתבונה עצמה, וכאשר נתפשטה וירדה למטה הנה חצי-עליון דתבונה (בכמות ולא באיכות כנ"ל) ירדה במקום שהיתה חצי-תחתון של תבונה, והחצי-תחתון של בינה עצמה ירדה במקום אשר (היתה) מתחלת התבונה שהוא חצי-עליון דתבונה, וחצי-עליון דבינה ירדה במקום חצי-תחתון של בינה עצמה -- הרי כי הכל ירדו למטה. נמצא שכל כללות שם ס"ג שהיתה תחלה בבינה ותבונה עתה ימצא הכל במקום שהיתה מתחלה ראש התבונה -- שהוא מחצי בינה ולמטה -- לפי שעתה בינה ותבונה הכל נמשך במקום הזה. ונמצא שכל זה יקרא "תבונה". וצריך שימצא בה' זו עתה כל שם ס"ג -- שהוא נ"ח כמנין אז"ן זה, וה' שירדה בחוטם. הרי ס"ג.
אמנם נבאר עתה איך הם נ"ח במספרם. דע כי כשאנו אומרים שה' נתפשטה למטה בחוטם -- אינו רק בחינת חיצוניות שלה (כמבואר אצלינו בסוד עליית התפילות). והנה נשאר למעלה פנימיות ה' זו, וחיצוניות ופנימיות הב' ההי"ן האחרים שביארנו (כי סוד התבונה הוא ג' ההי"ן שהם ה"י אחרונה דשם ס"ג, וחשבון ה"י זו היא ג' ההי"ן). והנה חיצוניות ה' השלישי ירדה בז"א ונעשה פנימיות אליו, ופנימיות ה' זו נשארה למעלה ונשארו גם ב' ההי"ן אחרות בסוד חצוניות ופנימיות.
והנה זו הפנימיות שנשאר מן ה' זו שירדה, צריך שתחזור להיות חיצוניות על חיצוניות של ב' ההי"ן העליונות אחרות שנשארו, ועתה נגדלת ה' זו שיעור ב' ההי"ן כדי להלביש אל ב' ההי"ן העליונים. נמצא כי ההי"ן אלו נעשו ד' ההי"ן, ב' בתוך ב' -- הרי עשרים.
נשאר עתה פנימיות ב' ההי"ן העליונה הנ"ל והם נעשו חיצוניות לחיצוניות אותיות וא"ו העליונה כנ"ל. כי הכל הולך אחר ההתחלה -- שכיון שירדה תחלה החיצוניות דאות ה' בז"א, עתה כל המדרגות צריכין לילך אחריה ולעשות התלבשות אחֵר חדש. והנה חיצוניות אות וא"ו נעשה פנימיות לפנימיות ב' ההי"ן, וא"כ צריך שיוגדלו הב' ההי"ן אלו שהם מספרם י' שיהיו במספר י"ג כמנין וא"ו להלביש אותם. הרי י"ג וי"ג -- כ"ו; וכ' הראשונים -- הרי מ"ו. נשארו עתה פנימיות וא"ו זו מגולה.
והנה אעפ"י שמן אות ו' ולמעלה נקרא הכל בינה כנ"ל -- עם כל זאת כיון דחיצונית וא"ו ירדה להתלבש בב' ההי"ן שהם של תבונה, ובסיבה זו נשארה אות וא"ו פנימית לבדה מגולה[1], לכן עדיין כל זה נקרא בסוד "תבונה"; ואז נעשה פנימיות של וא"ו זו חיצוניות למעלה, ויורדין ב' חלקים מן י' חלקים של י' דמלוי ה"י ראשונה של בינה, ויורד הפנימיות והחיצוניות (נ"א החיצוניות) שלהם ונעשה פנימיות לי"ג אלו. כיצד?
הנה ג' מי"ג אלו של הוא"ו, הג' עליונים מהם עולים ונעשו חיצוניות אל פנימיות ב' חלקי י' היורדין למטה להתלבש. ושאר הי' של הוא"ו הלבישו לחיצוניות בחינת ב' חלקי י' זו היורדין למטה. כי כך הוא שיעור ב' העליונות כג' חלקים של וא"ו הפנימית, ונשאר עתה חיצוניות הב' חלקים של י' בי' חלקים [2] של וא"ו הפנימים, וכל הי' נעשו כולם חיצוניות אל הב' חלקים -- הרי הם י"ב. ועם המ"ו ראשונים נעשה נ"ח.
וכ"ז הוא מכלל התבונה כנ"ל כי כל הורדת וא"ו הוא לצורך ההי"ן, לכן גם פנימיות וא"ו הנעשה חיצוניות אל ב' חלקים [עליונים] גם הם יקראו תבונה ע"ד הנ"ל. הרי מבואר איך כללות זה הוא נ"ח במספר אז"ן ועם ה' תתאה שנתלבשה בחוטמא הרי ס"ג בתבונה לבדה.
והטעם שאלו הב' חלקים עליונים של הי' החיצונים היו פנימיים אל כל הי' של הוא"ו -- הטעם הוא כי הלא כל מה שהיו שיעורם להלביש (נ"א לא) היו רק ב' לבד כמותם ונמצא שמה שנתוספו הוא ח' אחרים להשלים מנין י' של הוא"ו הנשארת, כי כל דבר עליון הוא גדול ככל מה שלמטה ממנו. והנה מה שנתגדל בתוספת שלמטה ממנו היה ח' חלקים, לכן גם היו"ד (נ"א) היא הוסיפה (נ"א הם הוסיפו) כמו כולם יחד ח' חלקים של תוספת, שהנה למטה פנימיות ה' תתאה גדלה ונעשה ב' ההי"ן הרי תוס' ה'. ואח"כ פנימיות ב' ההי"ן גדלו ונעשו י"ג כמו הוא"ו -- הרי שגדלו ג' חלקים; וה' ראשונים -- הרי ח'. וכנגדם היה כח בכאן להוסיף ח' אחרים.
ואל תקשה למה גם הוא"ו שהיא למעלה מן ההי"ן למה לא הגדילה והוסיפה בב' ההי"ן ה' חלקים אחרים כמו שהגדילו הב' ההי"ן בה' תתאה? כי התשובה מבוארת, כי לא היה צורך רק אלו הג' לבד כדי שיעשו י"ג כמנין וא"ו ולא הוצרכו להגדיל יותר.
ואולם אלו הח' חלקים עליונים הם סוד א"ז מאז"ן. והענין כי הנה ב' חלקים עליונים של וא"ו המלבישים לב' חלקי י' הנה הם ב' כנגד ב'. אך התוספת הם ח'. והנה אלו הב' כאשר תמשיך אורם בח' אלו, הנה החלק העליון ממשיך עד הז' והחלק הב' ממשיך עד הח'; כי להיותו למטה מן הראשון יש לו כח עוד להמשיך חלק א' יותר ממה שמתפשט העליון. נמצא כי ז' חלקים הראשונים של התוספת הם כלולים מאור[3] ב' חלקים העליונים, אך חלק השמיני אינו נמשך רק מן חלק הב' המתפשט עד שם. לכן אלו הח' נחלקים לב' חלקים, והם א"ז מאז"ן, והם ממטה למעלה; כי א' פחותה מן הז', וכן הז' מן הנו"ן בערך (נ"א בבחינת) אחר כמ"ש, כי הנו"ן הוא עיקר (עיין תחלת פרק הבא) שהם כ"ה כ"ה דיחודא דשמע ישראל.
והנה כבר כתבנו איך כל זה הוא מכלל התבונה, ולכן צריך שימצא בה עתה סוד שם ס"ג שהוא נ"ח עם ה' אחרונה ס"ג. אמנם ג' עליונים של וא"ו מהפנימיות שלו אשר נעשו חיצוניות אל הפנימיות ב' חלקים שירדו למטה בג' של הוא"ו כנ"ל -- אינם מכלל התבונה כיון ששרשם מן וא"ו שאינה מן התבונה וגם נכנסו בי' דמלוי ה"י דבינה עצמה, ולכן אינו מצטרף עם הס"ג. אמנם עם כל זה יש בחינה א' והוא כי עם כל זה חיצוניות של וא"ו זו נתלבשה בב' ההי"ן של התבונה כנ"ל לכן הם עדיין בכלל התבונה בבחינה אחת. והוא כי ג' חלקים אלו הנעשה חיצוניות לפנימיות ב' חלקי העליונים של הי' -- הנה הם במספר ה' חלקים, והם סוד ה' אחרת דוגמת ה' תתאה המתלבש בז"א. וה' זו אינה לא מבינה ולא מתבונה ונשארת בסוד מקיף אל כל התבונה שהם נ"ח; וה' תתאה מכולם -- הרי ס"ג. והרי עתה הם ה' לעילא וה' לתתא, נ"ח באמצעיתא. ואם תחבר נ"ח עם ה' תתאה יהיה ס"ג; וכן אם תחבר ה' עילאה עם נ"ח יהיו גם כן ס"ג.
וזהו סוד "אלה תולדות נח נח" ודרשו רז"ל נייחא בעלאין נייחא בתתאין . והוא מה שכתבנו בענין זה כי בהתחברות נ"ח למעלה בה' עלאה יהיה ס"ג, ובה' תתאה ס"ג, והכלל בעצמו שורש ס"ג -- הרי שלשה מיני ס"ג. ובפ' בתרא נבאר עניינם:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |