המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"תתמוגגנה" - ר"ל יהיה מרעה שמן והחלב יזוב מן הצאן וכאלו נמסו הגבעות משפע הזלת החלב
"והטיפו" - הרבה ענבים יגדלו בהרים ויהיה היין נוטף מהם והוא ענין מליצה
"ונגש חורש בקוצר" - ר"ל הרבה תבואה תצמח ויהיו עוסקים בקצירה עד זמן החרישה והחורש והקוצר יגשו ויפגשו זה בזה וכן יפגוש דורך ענבים במי שמושך ומוליך התבואה לזריעה כי ירבו הענבים ויהיו עוסקים בדריכת הענבים עד הזריעה
מצודת ציון
"ונגש" - ענין הקרוב והדבוק
"ודורך" - הדרך לדרוך על הענבים להוציא היין
"במושך" - מל' משיכה והולכה
"והטיפו" - ענין הזלה
"עסיס" - כן יקרא היין וכן על עסיס כי נכרת מפיכם (יואל א)
"הנה ימים באים", באר עוד שאז יתרבו התבואות והפירות, עד שהקציר יתארך זמן רב עד שיגיע עת החרישה, ודריכת הענבים יתארך עד בא זמן הזרע, מרוב התבואה והענבים כמ"ש והשיג לכם דיש את בציר, וההרים יטיפו עסיס מדבש הפירות, והגבעות ששם ירעו הבקר והצאן תתמוגגנה מרוב החלב, כמ"ש בסוף יואל והגבעות תלכנה חלב:
