וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.
כשחוזרים הביתה מבית הכנסת בליל שבת, נוהגים לשיר לפני קידוש:
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בָּרְכֽוּנִי לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶֽיךָ. יְיָ יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶֽךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶֽלֶךְ אַבִּיר, מֶֽלֶךְ בָּרוּךְ, מֶֽלֶךְ גָּדוֹל, מֶֽלֶךְ דּוֹבֵר שָׁלוֹם, מֶֽלֶךְ הָדוּר, מֶֽלֶךְ וָתִיק, מֶֽלֶךְ זָךְ, מֶֽלֶךְ חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, מֶֽלֶךְ יָחִיד וּמְיֻחָד, מֶֽלֶךְ כַּבִּיר, מֶֽלֶךְ לוֹבֵשׁ רַחֲמִים, מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מֶֽלֶךְ נִשְׂגָּב, מֶֽלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מֶֽלֶךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, מֶֽלֶךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, מֶֽלֶךְ צַח וְאָדוֹם, מֶֽלֶךְ קָדוֹשׁ, מֶֽלֶךְ רָם וְנִשָּׁא, מֶֽלֶךְ שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה, מֶֽלֶךְ תָּמִים דַּרְכּוֹ.