82
הקדמת המחבר
שהוא השפעת טובו ויתר הנלנלים להיותם למטה ממנו בהשיבות יצטרכו לתנועות רבות. ולזה היה מן ההכרה כאשר גזר הסדו יתברך ויתעלה לשוםנו אנהנו קהל עדת ישראל שלמים לרבות לגו הפעולות כמאמר רבי הגגיה בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. ולהיות המעשה במצות מביא השלמות הזה, והמעשה בהם גמגע מזולת הידיעה בהם, היה דבר המשגה כפשוטו אמרו ותלמוד תורה כגגד כלם. ולזה מה שגמגו וגמרו שדמלמוד עיקר שמביא לידי מעשה. ולהיות הידיעה במצות התורה הוא הדרך הישר המביא אל השלמות הזה והיה ראוי אם כן שתהיה התורה בעגין שתושג הידיעה בה באופן היותר שלם שאפשר, והיתה שלמות הידיעה בדברים וההקפה בהם בשלשה עגיגים אם הדקדוק בהם, ואם השגתם על גקלה. ואם השמירה והזכירה בהם. גזרה החכמה האלקית יתברך ויתעלה שמו לעד שתהיה באופן שהשלימו בו השלשה עגיגים ביותר שלם שבפגיס. וזה בשכבר הגיהה כלל המצות אוצר ה י י
ם
והאםוגות
פירש המחבר את משנת רחב׳׳ע א ר רצה *קב׳׳ה לזכות כו׳ ע׳׳ש, יכן סיבר כאן רשב״ל לתחיית המתים היא שמ את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, ובאמת •נלענ״ד רק לצליקיס שא שיירי אפילי חי, אחל מן התורה, ל שזהו הפירוש הפשיס ל המאמר יותר מפירש״י ופי׳ זר׳ ייחנן לסטמיה א ר ההיא כמרפה עצמו לע״ו שמ ש הרמב״ם בזה, דלסירושיהם העיקר חסר מן הספר, הוא לכתיב, מ״כ אמר שא קיים אפילי חק אחל, ל זמה יפה מ ל א ר שרבוי הפעולות והמצות ל ישראלזזה נכין בע״ה, זמהתימה על הגאון מרה״ץ חיות בחלישמ ש הש שמ הוא כרבוי התנועית ל הגלגל , שגם ישראל נקראים בסנהלרין ם כ ב ג״כ ר בל חילק על לע* שש ״ ש שת ש כוכבי בקר, וכמ״ש )חולץ צ״א:( ע״פ )איוב ל״ה( הרמבים זהביא ש ן כתב גם העקרים, יכן בחלישי כ ברן יחד כוכבי בקר, והדר ויריעו כל בני אלהיס; מפני הגאון ריעב׳׳ן תמה ם על ר׳ יוחנן יר״ל אמי מי לא ש ש ם משמשים לפניי ית׳ בארן בפעולות רבות למעלה שמיע להו מתניתין לספ״ק לקילישין כל העושה מצזה ה מן השלמות האנושיית, כי אס כצבא המרום במרום: אחת כי׳ ונזחל את האין עכ״ל, ולא התעוררו ממאמר ר״ל כעצמו בסוף חגיגה הנ׳׳ל: ומה א ר העקרים שהדבר הזה נחלקו בז ד שמעון שמ בן לקיש ור׳ יוחנן בפרק חלק )סנהדרין קיא.( )ב( ולהיות המעשה במצות מביא השלמות הזה והמעשה בתמ גמגע מזולת הידיעה אמרו ם לכן הרחיבה אל נפשה ופערה פיה לבלי שז ש חק )ישעיה ה׳( אמר רשב״ל למי שמשייר אפילו חק ברט היה דבר המשגה כפשומו ותלמוד תורה כגגד אחד מן התורה, אמר ליה ר׳ יוחנן לא ניחא ליה בולם! ולזה מה שגמנו וגמרו שהתלמוד עיקר למרייהו דאמרת להז הכי, אלא למי שא קייס אפילו שמביא לידי מעשה, והיא בקדושין )לף מ:( וכ! פירש ל חק אחד מן התירה, א״כ רשב״ל לא ס״ל כדעת גס הרמב׳׳ס הסעס לת״ת כנגל כולם, ומה א ר שמ הרמב״ם, לענ״ד אין זו כזנת רשב״ל. והראיה הברורה, שזהו לבר המשנה כסשימז בא להוציא מפירוש הר״ש כ ב ב ם הירושלמי הא איני פשיסי, לאיתא ם ש שו שהרי ריש לקיש בעצמו אמר סוף מסכת חגיגה )דף כו.( ש ת ש פושעי ישראל אין אור ל גיהנם שולסת בהם ק״ו ממזבח ר׳ כרכיה זר׳ חייא, חל אמר כל המילס אינו שיה ש הזהב כז׳ פושעי ישראל שמלאים מדות כרמין עאכז׳׳כ, ללבד אחל מן התורה, יחל אמר אפילי כל מצזתיה א״כ גס להם יש השארת הנפש, ומזה הוציא הרמב״ם ל תורה אינן שוות ללבר אחל מן התורה, כתוב אחל ש מה כ ב )בחלק( אחר היסוד ה ל ה עשר, ש א ר אזמר יכל חפציך לא ישוו בה, וכתוב אחל אומר כל כש שש שת יאמין האדם אלה היסודות כולם אפילו ע ה מה שיכול חפצים לא ישוו בה, חפצים אלז אבנים סיבות ומרגליות, ש יך אלי מצות ל תורה: והיתה שלמות היחמן ש מן העבירות מחמת התאזה והתגברות הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק למוה״ב והוא בדברים וההקפה בהמ בשלשה דברים, יר״ל ללמת מפושעי ישראל כו׳ עכ׳׳ל, ע״כנראה שמחלזקותם היא איזה דבר מלבדי תורה אי חכמה יליעה ל ה , המקפת שמ על תחיית המתים, וכעין מחלוקת זו איתא בסוף את הדבר מכל צד בלא חסרי! *ייך לזה ל ה מנינים: שש כתובות )קי׳׳א:( אמר ר׳ אלמזר ממי הארצות אינן א( אס הדקדוק בהם, דהיינז להבץ היסב מעם הדבר חיים שנאמר מתים ל יחיו רפאים בל יקומו אמר ליה וסבתי, יעי׳׳ז יוכל לברר זללכן כמה שאלות וספקית ב ר׳ יוחנן לא ניחא למרייהז דאמרת להז הכי ההוא ש פ ר שיסתפק בזה, ב( ואם השגתם על נקלהץ, אש בחרפה עצמו לפ״ז היא לכתיב, א״ל כי׳ חזייה שאינו צריך להתיגע להשיג ולהבין את הדבר ע״י אריכות לקא מצנזער א״ל רבי מצאתי להם תקנה מן התורה הרבה, כי הדבר מובן אצלו מהר, ג( ואס השמירה והזכירה חס5