לסבונא ,יוני ,קוסטנטינא ,סביוניטה ,ג״ת וח״ג) ,ובקצת ספרים ארי לא אחית מיטרא ה׳ אלהים ,והלשון הראשון מתוקן יותר.
6והשקה את כל פני האדמה ומשקי (לסבונא ,יוני ,קוסטנטינא, סביוניטה ,אנוירשא ,ג״ת וח״ג) ,ובקצת ספרים ואשקי ,והוא טעות לפי דרכי לשון ארמית.
7 והיה לארבעה ראשים וְהָוֵי ,זמן הווה ,כן הוא בדפוס סביוניטה, ומסורת עליו ט׳ באורייתא; וברוב הספרים והות ,והוא טעות, כמו ואשקי הנזכר קודם לכן.
8 ויסגור בשר תחהנה וּמַלִּי מבנין דגוש ,כן הוא בדפוס סביוניטה, ומסורת עליו ב׳ באורייתא ,וברוב הספרים המלה מבנין הקל, והוא שבוש.
9 אף כי אמר אלהים בקושטא אמר ה׳ ,כן הוא בדפוס סביוניטה, ומסורת עליו ב׳ באורייחא חסר ארי; וברוב הספרים כתוב בקושטא ארי ,ואין בידי להכריע.
10עד שובך אל האדמה עד דהיתתב (יא״ר וסביוניטה) וזה לשון ספר יא״ר: דתיתתב ,פירוש ע״י אחרים ,כי אין דרך העולם לקבור איש אה עצמו.
11 קניתי איש את ה׳ ברוב הספרים מן קדם ה׳ ,וגרסת הרמב״ן קדם ה׳ כלומר לעבוד אה ה׳ במקומנו אחרי מותנו ,וכן נמצא בדפוס יוני, קוסטנטינא ואנוירשא.
12מפרי האדמה מנחה לה׳ קורבנא (יא״ר ,ש׳׳ח וסביוניטה) וכן אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו ובקורבניה; ובגליון דפוס סביוניטה כתוב :תקרובתא ואינה דיקא ,כלומר יש גורסים תקרובתא, ואין גרסתם מדוייקת ,ואמת נכון הדבר ,כי תקרובתא יאמר בין אדם לחברו, וגנאי הלשון לאומרו בין אדם לגבוה ,הלא הראה שאמרו תקרובת ע״ז ,דרך גנאי ,שלא להזכיר אצלה לשון קרבן.
13לקחת את דמי אחיך מידך קבילת (יא״ר רע״ח ש״ח וסביוניטה), וזה לשון ס׳ יא״ר :תרגם אוהו כמו לקחה ,ואפשר לומר למה לא תרגם לקבלא ,לפי שלא מצאנו בכתוב ותפתח את פיה וחקח ,שאם היה כן היו נראים שני ענינים ,הפתיחה והקבלה, אבל לא היתה פתיחה אלא קבלה ,והיא עצמה נקראת פהיחה, ואילו היתה שם פהיחה ממש ,היהת נחשבת עם הדברים שנבראו בין השמשות ,כמו פתיחת הארץ דקרח עכ״ל.
14לכן כל הורג קין כל קטוליא קין (הרמב״ן על ויאמר למך, ס׳ יא׳׳ר, מתרגמן ,וסביוניטה) ,ונראה כוונת אנקלוס מפני שהעברי לשון קללה ,כמו שפירש רש״י ,והמתרגם היה צריך שיהיו דבריו מובנים אל העם ,על כן שם כל הורג נפרד מקין ,והוא דרך קריאה: כל הורג! כל קטוליא! כל הרוצחים שמעו דבר ה׳ :קין שבעתים יוקם,
