402
המעשים במצרים בסוף ימי טראיאנוס
ד) ולא שמו כל העוסקים בזה לב גם להדברים עצמם, ולא שמו לב
להמעשים לחקור לדעת אם הנם אפשר.
חן דברי אייזעביוס הם כי בהפגישה הראשונה נצחו היהודים והיונים נסו מפניהם לאלאכסנדריא ושם לקחו את כל היהודים וימיתום.
אבל היכן היו היהודים המנצחים, ומדוע לא הצילו את אחיהם בשריהם.
כל החוקרים האלה כולם למען הבין דברי אייזעביוס בנונע להמעשים במצרים החליטו כי לגיוני רומא יחד עם העמים כולם לא עצרו כח לעמוד בפני היהודים שם.
והחכם גרעץ אשר המקורים הנם למשחק לו בדה עוד יותר כי כל המלחמה היתה עם לגיוני רומא ויאמר בעמוד 126:
״ויהי כראות היהודים כי ידם תושיע להם לעמוד נגד אויביהם התגודדו לגדודים רבים ויהיו למחנה כבד וינסו דבר מלחמה אל שר צבא לגיוני רומא לופוס ובהתגרה הראשונה היתה יד היהודים רוממה ויתגברו על הרומיים וכו'״.
ולפני היהודים המנצחים ולעיניהם לקחו היונים שבי את כל יהודי אלכסנדריא וימיתו את כולם.
וגרעץ שם יאמר:
״הנכרים אשר אחרי נצחון היהודים על צבא רומא נסו לאלכסנדריא לקחו את כל תושביה היהודים שבי כי אנשי המלחמה מהיהודים עמדו במערכה וימיתו את כולם באכזריות חמה״.
אבל אנשי המלחמה מהיהודים אשר עמדו במערכה אצל אלכסנדריא הלא ידעו היטב כי שם באלכסנדדיא נשארו בניהם ובנותיהם, נשיהם וטפם וכל קנינם.
ואיך לא נסו דבר לבוא על עקב אויביהם המנוצחים, אחרי אשר גם לגיוני רומא הוכו מהם.
ה) ויפלא עוד יותר כי הננו רואים אשר אחרי אשר הומתו כל היהודים באלכסנדריא לא עשו עוד היהודים המנצחים דבר.
והלא בהיות ידם רוממה כל כך הי׳ להם לנקום דם אחיהם, ולבלי לחשות עד אשר תבנה ותתכונן הממלכה החדשה אשר אמרו ליסד.
ובכל דברי אייזעביוס יש אחר זה רק דבר המעשים בקירענע, אבל לא במצרים.
ו) ולא זה בלבד כי אם שבהתחילו עתה לדבר מקירענע יאמר אייזעביוס ״אף כי היהודים בקירענע לא יכלו לחכות על עזרה ממצרים בכל זה הוסיפו הם לשדוד את המחוזות בארץ מצרים״.
ומבואר כי זה ודאי אשר היהודים במצרים לא עשו עוד דבר במצרים עצמה.
ויהודי מצרים כבר נגמר כל ענינם עם ההרג הרב באלכסנדריא, וכן יוצא גם ממקורי ישראל ככל אשר יבואר לפנינו.
ומזה מבואר כי יהודים מנצחים גם את היונים וגם את לגיוני רומא לא היו שם בעת ההיא.
ז) דיא קאסיוס לא ידבר כלל ממעשי היהודים באלכסנדריא, וכל המעשים האלה אשר אצל אייזעביוס הנם יסוד ספורו אין שם.
