המעשים במצרים בסוף ימי טראיאנוס
ר
כי זה לא יכלו לאמר בהיות אשמתם וכל מעשיהם דבר אשר נגלה לגמרי על ידי המשפט.
כי על כן הצדיקו נפשם רק בזה לאמר שעשו מעשיהם על פי פקודת הנציב לוטוס.
ד) כי בהמשפט הזה לפני הקיסר נתחייבו האלכסנדריים בדין, ועל אחד מראשי מסבי המעשים יצא המשפט להמיתו.
ובודאי כי כן יצא שם גם משפט אחרים רק שלפנינו נמצאו דברים חסרים ומקוטעים.
וגם דבר משפט האיש הזה הננו יודעים רק בדרך אגב מאת אשר יאמר ״כי אחרי כי הוא עומד למות ויומת מחר הנהו מוכן להגיד האמת בלי כל פחד״.
והלא דבר שאין צריך לאמר הוא שאילו היו היהודים המתנפלים על היונים והרומיים להומם ולאבדם, כל שכן אם היו היהודים מורדים בממשלת רומא ונשתגעו לרד לפניהם את כל ממשלת רומא ולכונן ממשלת היהודים, הלא אז רק תשואת חן היו היונים מקבלים מהקיסר על כי הכניעו את היהודים, ותודה רבה וגדולה מאד כי הושיעו את ממשלת רומא.
וגם אם קמו הם רק נגד היונים והרומיים להשמידם, היו היונים ראוים רק לתודה על מעשיהם מאת ממשלת רומא והקיסר.
ואמנם כן שגם מהמקורים הישנים יוצא הדבר כן אחרי אשר נשים לב להבין את כל יסודי דבריהם.
דיא קאסיוס יזכיר את דבר מצרים רק כלאחר יד, אבל אייזעביוס יזכיר זה בקירכענגעשיכטע שם ברוב ענין ונעתיק כל דבריו כמו שהם ונראה הוא יאמר שם IV, 2:
״בשנת השמנה עשרה לממשלת טראיאנוס באה עוד הפעם התקוממות היהודים, ועל ידי זה אבדו מספר רב מהם את חייהם, היהודים אשר חיו באלכסנדריא ויתר ערי ארץ מצרים גם היהודים אשר בקירענע כנאחזים מרוח זלעפות החלו להתקומם נגד היונים היושבים עמהם, ההתקוממות התפשטה יותר ויותר ובשנה הבאה הי׳ לה תואר של מלחמה אשר לחמו יחד, לופוס הי׳ אז נציב מצרים, בהפגישה הראשונה נצחו היהודים את היונים, והיונים ברחו לאלכסנדריא, ויקחו את כל היהודים הנמצאים שם בשבי וימיתו את כולם, והיהודים אשר בקירענע אף כי לא השיגו עזרה מאחיהם במצרים בכל זה הוסיפו הם תחת יד הראש שלהם לוקאס לשדוד את המחוזות במצרים ולהחריב אותם, אז שלח הקיסר עליהם מארציוס טורכא עם חיל רגליים ורוכבים ואניות מלחמה והוא נלחם עמהם מלחמות רבות ואחרי עבור זמן גדול המית הרבה אלפים מהם לא לבד בקירענע כי אם גם מיהודי מצרים אשר באו שם לעזרת לוקאס מלכם, ומפני שירא הקיסר כי גם היהודים במעזאפאטאמיען יתנפלו גם הם על שכניהם היושבים שם כי על כן פקד על לוזיוס קוויעטוס להשמידם מהמדינה הזאת והוא יצא עליהם ויהרג מספר רב מאד מהם״.
והנה חשב אייזעביוס כי עשה מלאכה שלמה וכי הצליח בידו לשום כבד עון על היהודים.
