374
ר' אליעזר בפרט
״הראש והראשון בין בעלי ההתנגדות בגלוי פנים הי׳ ר' אליעזר בן הורקנוס,
אם נביא במשפט את תכונותיו מעשיו מדותיו והתנגדותו
התמידית לא יפלא בעינינו אשר ראינו כי רבן גמליאל הניח את שבט
נשיאותו על גודלו כי אם יפלא יותר על כח המעצור אשר הי׳
לר"ג להתאפק ימים ושנים והניח את ר׳ אליעזר לעשות מה שלבו
חפץ מחלוקות ומריבות תמיד ולתת למוט יום יום את איתני האחדות
אשר היא חיתה כל מטרתו. כל ימי חיי ר׳ אליעזר מילדות ועד
הקבר היו שלשלת מחלוקות מתמידות״.
ובכל אשר הורגלנו בדרכי תהו של הכתבנים האלה, ובכל אשר הורגלנו לראות כי בזדון ישחיתו כל חלקה טובה בדברי ימי ישראל, לא הי׳ אפשר להאמין כי ירשה לו איש לבדות דברים בדוים כאלה במקום אשר אין שם צל של מקום טעות לטעות בו.
כי בכל הש"ס מראשו לסופו, בכל המשנה ובכל הגמרא אין שם מריבות לר׳ אליעזר כל עיקר לא עם רבן גמליאל ולא עם שום אחד מחכמי יש־אל.
יש שם אהבה ואחוה שלום וריעות בין חכמי ישראל וראשי חכמי הדור, אבל לא מריבות וקטגוריא.
ואיך יעמוד איש בפני כל קהל ישראל ויאמר על ר׳ אליעזר כי עשה ״מה שלבו חפץ מחלוקות ומריבות תמיד וכל ימי חייו מילדותו עד הקבר היו שלשלת מחלוקות מתמידות".
ורק בדברי ימי ישראל אשר נעשו להפקר על ידי לבלרים כתבנים הי׳ אפשר להגיד בפומבי עדות שקד כזה, ולקרוא על זה גם שם דברי הימים.
ודבר המחלוקת היחידה בדין חתכו חוליות, גם היא לא היתה כי אם בתוך כותלי בית המדרש, ובכל דרכי הפלוגתות בדבר הלכה.
וכל הקפדת רבן גמליאל היתה רק זאת כי אף שרבים הלקו עליו לא חזר ר׳ אליעזר מדעתו.
ואמנם כי עוד הרבה יותר כי המחלוקת היחידה הזאת גם היא תעיד לנו עד כמה הי׳ ר׳ אליעזר רחוק מכל ריב וקטגורי'.
וכן הדבר כי אלו הי׳ נדרש לנו ראי׳ שר׳ אליעזר הי׳ רחוק לגמרי מכל מדון וכל ריב אין לך ראי׳ יותר גדולה יותר בולטת ויותר מוכיחה על זה מהמקום הזה המקום היחידי אשר שם בא הדבר לידי יותר מסתם פלוגתא של הלכה.
שהרי קבל עליו את הדין מבלי כל ריב ובלי כל קטגורי׳ וגם מבלי כל הקפדה.
והדבר ידוע כי ר׳ אליעזר הי׳ אז הראש והראשון בין כל חכמי ישראל. ועד היום ההוא הי׳ מראשי מנהיגי העם כלו יחד עם רבן גמליאל ור׳ יהושע.
בכל זה לא עורר מדנים, ולא פנה למשוך אבירים בכחו, ולהפריא בין אחים.
כל מה שעשה הי׳ רק זאת כי זלגו עיניו דמעות, ונהג דין מנודה, ובא שם:
"מה עשה ר׳ עקיבא לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ד׳ אמות אמר לו ר׳ אליעזר עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות וכו'״.
