עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/358

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫קו אור בימי נערווא והנסיעה לרומי‬

‫קעה‬

נערווא הי׳ ההיפך הגמור מדאמיטיאן, ותחת אשר בין כל קסרי רומא לא הי׳ איש משחית ומחבל כדאמיטיאן לא הי׳ ביניהם איש אשר זך וישר פעלו כנערווא.

וחכמי ישראל ידעו היטב את נערווא מימי היותם ברומא לפני עשרים וחמש שנה בסוף ימי טיטוס וראשית ימי דאמיטיאן.

כי בעלות נערווא לכסא רומא הי׳ כבר בימי זקנותו, וכבר בימי נירון קיסר הי׳ פרעטאר ברומא וכבר מיד אחר החרבן הי׳ קאנסול יחד עם אספסינוס.

ובימי היות ראשי חכמי ישראל בפעם הראשונה ברומא אשר בהשתדלותם לרפא את שבר בת עמם חפשו את הטובים אשר בין שרי רומא, אין ספק כי נודע להם כבר אז טוב לבבו של נערווא.

ודיא קאסיוס יאמר ‪68, 1‬ על נערווא:

״הוא פקד לבלי לקבל מלשינות מעבד על אדוניו, או גם אפי׳ מעבד משוחרר, וגם בכלל לבלי לקבל מלשינות על איש לאמר כי הוא נוטה לתורת היהודים ושיתנהג בדת היהודים״.

וכל זה הי' מיד בישבו על כסאו.

ועל כן הנה דבר מות דאמיטיאן אשר נהרג על ידי אשתו ועבדיו, וכי תחתיו ישב לכסא רומא איש טוב ומטיב כנערווא הרעיש אז את כל ממלכת רומא.

ובהשמע הדבר מיד גם בארץ יהודה מהרו ראשי חכמי התורה ליסע לרומא לבקש על עמם.

והנוסעים היו ראשוני ראשי הדור שני הנשיאים רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה ור׳ יהושע ור׳ עקיבא, והם דברי הגמ׳ במס׳ מכות ד׳ כ"ד:

״וכבר היו רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה ור׳ יהושע ור׳ עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטוס ברחוק מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין וכו'".

ונראה ונתפלא על דרכם הגדולה והנפלאה לטובת עמם כי בידעם אשר הקיסר הישר באדם הזה הנהו כבר זקן גדול וחולה, ככל אשר יאמר דיא קאסיוס שם ״הקיסר הטוב הזה הי׳ כבר חלש מאד בעלותו לכסא רומא מפני זקנותו ומחלתו, כי הי׳ חולה במחלת הקיבה, וכל אשר אכל ושתה הקיא".

כי על כן אף כי דבר ישבו לכסא רומא נודע להם סמוך ממש לחג הסוכות נסעו מיד ולא חכו עד אחר החג.

הוא הי׳ לקיסר בשמנה עשר לחדש סעפטעמבער, וכפי הנראה הי׳ השנה שלפני זה שנת העיבור ועל כן הי׳ עד חג הסוכות כחדש ימים.

ומיד בהוודע להם הדבר מהרו לנסוע לרומא.

והן דברי הברייתא במס׳ סוכה ד׳ כ״ג:

״דתניא העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור׳ עקיבא מכשיר מעשה ברבן גמליאל ור׳ עקיבא שהיו באין בספינה עמד ר׳ עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה רוח ועקרתה אמר לו רבן גמליאל עקיבא היכן סוכתך".