סוף המעשים בין רבז גמליאל ור יהושע
קנח
ר׳ יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי
האומר רשות״.
ולשונו של הרמב"ם בהלכות תפלה פרק א׳ הלכה ו׳:
״אין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה״.
ודעת רבן גמליאל שתפלת ערבית חובה גמורה ומראש ומבראשונה נתקנה יחד בתור חובה כתפלת שחרית ומנחה, היא כל כך רק דעת יחיד, עד שלא הוזכרה במשנה כל עיקר.
ורק מפי רב יהודה אמר שמואל שמענו זה, ומהברייתא בסיפור המעשה.
ורבן גמליאל עצמו השמיע אותה רק בתור גילוי דעתו ולא בדרך החלט׳ כי לא הי' על זה שקלא וטרי׳ כללית בבית הוועד לא לפני היום ההוא ולא אחר היום ההוא.
ורק תמהון הוא לראות עד כמה לא הבינו גם דברים היותר פשוטים.
ומתוך תשובתו של ר׳ יהושע בפני כל העם למען מנוע ריב ומשטמה, באו החוקרים האלה והעלו אבק עד לשמים ובנו עליהם מצודים ויאמר גרעץ:
״ר' יהושע הערום ואשר למראה עין התראה כאיש נכנע הי׳ מתנגדו היותר גדול כאשר נתפס ר׳ יהושע באיזה התנגדות להנשיא השתדל להשתמט ולרקום בסתר״.
ולא ידעו כי כן עשה גם הלל הזקן ובא במס׳ ביצה ד׳ כ' "תנו רבנן מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה ביום טוב חברו עליו תלמידי שמאי הזקן אמרו לו מה טיבה של בהמה זו אמר להם נקבה היא ולזבחי שלמים הבאתיה כשכש להם בזנבה והלכו להם".
ורק צחוק עשו לנו הכתבנים האלה כי על פי מה שעשה גם ר' יהושע עשו הם להם מטעמים כאשר אהבו, כי ר׳ יהושע וחביריו רקמו בסתר נגד רבן גמליאל וכי ר׳ יהושע הי׳ מתנגדו היותר גדול וכי על אלה יתאפק רבן גמליאל.
ואלו עשה שם הדבר לא הלל הזקן עצמו כי אם אחד מבית הלל, היו החקרנים האלה יכולים למצוא בו את מתנגדו של הלל היותר גדול.
ור׳ יהושע בהיותו האב בית דין ידע היטב את סדרי המתיבתא, וכבר ידע את סדרי השאלות אשר הוכנו שם, וידע גם זאת כי רבן גמליאל כבר השיב להשואל חובה.
וכבר ידע מאחרי המעשה בראש השנה כי לא לבד אשר רבן גמליאל לא שם לב לדעתו ודבריו כי אם שגם רק עבור גלוי דעתו צוה עליו לבוא ליבנה ומה הי' יכול להיות דבר יותר טבעי מזה כי בהיות ר' יהושע אוהב שלום ורודף שלום עשה כמעשה הלל הזקן.
ואמנם כי באמת לא ידעו החוקרים האלה את ענין הדברים כל עיקר.
כי גם אם לא הי' שם רבן גמליאל, וגם אם לא חשש ר' יהושע למשטמה גלויה לא הי' אפשר לו להשיב אחרת בפני הצבור בפני כל העם הנאסף לשמוע דרשתו של רבן גמליאל.
