תורה הכתובה, וכל משפט הכתוב בתורה, אם כי הוא משפט פרטי כפי צורתו ותמונתו החיצונה, אולם כפי רוחניותו הוא עניין כללי, וזאת היא תכלית המדות שנמסרו למשה מסיני, כי הם ילמדו באיזה אופן נוציא המושגים הפנימיים ואיך לעשות מן הפרטים כללים. ובעזרת ידיעה זו חדרו משכיות לבב כל משפט ומשפט להוציא מהם משפטים רבים. כי על ידי זה עשו מן הפרטים כללים ומן הנגדרים גדרים.
ב) הלימוד הזה הוא היסוד הראשון בידיעת תורה שבעל פה,, הן בהלכה והן באגדה, הן בייחוסה אל תורה שבכתב והן בעצם דרכי הלכותיה. כי כלל ההלכות והאגדות, בייחוסן אל תורה שבכתב, יש בהם שני מינים שונים: א) מופשטות. ב) מחוברות. המופשטות הן אלו אשר בעלי ההלכה או האגדה לא הזכירו מאיזה קרא נובע דבריהם, והמחוברות, הן אלו שהזכירו המקראות שעליהם סמכו דבריהם, אם בהלכה אי באגדה. והנה יש כמה מאמרים (וכמעט רובם ככולם) גם מן המופשטות, אשר יקרו רק מקראי. וכן יש כמה מאמרים מהמחוברות אשר כפי השטחיות החיצונית של שני הנושאים אינו ניכר שום רושם שווי עד כי ילאה הקורא להבין איה מקום חיבורם במקראות האלה. והאמת הוא, כי בכל אלו היה להם היסוד הזה לעיניים. כי על פי ההשקפה על המושגים הפנימיים שלהם הם שווים, והפשיטו המושגים של הפרטים ועשאום למושגים כוללים, עד שיכללו גם המושגים האלה.
ג) ועל פי היסוד הזה שהיה להם לקו בעשותם מן המשפטים הפרטיים משפטים כוללים, צעדו עוד צעד אחד הלאה. גם במשפטים כאלו אשר יסוד המשפט בכללו מצד תכונתו הוא משפט פרטי ואי אפשר בשום אופן להעמיק כל מושגיו לעניינים אחרים, בכל זאת אם מצאו במושגי המשפט הזה רק מושג אחר אשר מצד תכונתו
שנרצה להשיג תכנית המצויר, כוחות הרוחניים, יש לנו להתבונן על תמונת ותואר הבריאה הגשמית ולהתבונן בה בכל חלקיה וסעיפיה בכדי להשיג מזה מושג של העניינים הרוחניים המצוירים העיקרים של הבריאה. ואלה שמעמיקים בבריאה הגשמית בכל פרטיה ואינם נותנים לב לצעוד הלאה בהיכל הרוחני, עליהם כבר אמר החכם מכל אדם במשליו "חוח עלה ביד שיכור ומדל בפי כסילים" (משלי כ"ו, ט'), רצה לומר: עץ פרי, נערך העץ לגבי הפרי כערך מבוא ומשל נגד תכלית ונמשל, כי רק הפרי היא התכלית והנמשל של העץ. וחוח שאינו עושה פירות, הוא כמו המשל שלא יובן או שלא יתבוננו ממנו הנמשל. והאיש אשר יין עברו והממו, כשירצה ללקוט פרי העץ - הנה בסבת בלבול מוחו לא ישים לב ללקוט פרי העץ, ויתפוס ביד את החוח והעץ המסרט את הידיים בלא שום תועלת ותכלית. וכן הם האנשים המבלים כל ימיהם רק בהתבוננות בכוחות הטבע ושוהים כל עתות חייהם בפרוזדור החיצוני ולא יהינו להיכנס בטרקלין הרוחני פנימה וישארו תמיד אצל גבול המשל ולא יפסעו פסיעה אחת מעבר מזה אל היכל הנמשל, תכלית הבריאה.
