ספ"ב יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטא. ונזכר גיטין פ"ה מ"ב שהעיד ד' דברים על החרשת — ועל קטנה — ועל המריש — ועל חטאת הגזולה — מפני תקון המזבח, והמשנה נשנית גם בעדיות ספ"ז ושם ר' נחוניא בן גודגדא, אבל במתניתא דבני מערבא גורס ר' יוחנן ב"ג, וכן הוא ביבמות פ"יד מ"ב. ונזכר בברייתא חולין נה: וכבר העיד אלעזר ספרא ויוחנן בן גודגדא על הגלודה שפסולה.
ובהוריות י. א"ל ר' יהושע לר"ג תמה על שני תלמידים שיש לך ר"א חסמא ור' יוחנן בן גודגדא. והוא ט"ס וצ"ל ר' יוחנן בן נורי כדמובא בספרי דברים פסוק טז.
ובירושלמי תרומות רפ"א שבניו היו כולן חרשין וכל טהרות שבירושלים היו נעשין על גביהן. ומזה אנו רואין שגם בניו היו גדולים עוד קודם החורבן, א"כ לפלא מה שמצינו בחגיגה ג. הנהו תרי אילמי דהוי בשבבותיה דרבי בני ברתיה דר' יוחנן בן גודגדא ואמרי לה בני אחתיה דר' יוחנן [בן גודגדא, דק"ס] דכל אימת דהוה עייל רבי לב"מד הוו עיילי ויתבי קמיה, ובל"ס היה כתוב רב"י והוא ר' יהושע.
ר' יוחנן בן דהבאי (תנא דברייתא)
היה תלמידו דר' יהודה בן תימא כסנהדרין ד: שאמר משמו שסומא באחת מעיניו פטור מן הראיה. והמאמר מובא בחגיגה ב. וערכין ב: ושם סתם ר' יהודה אך בדק"ס גרס ר"י בן תימא. ובמנחות מב: חולק עם ר' חנינא בן גמליאל בענין תכלת.
ונשאר לנו ממנו מאמר אגדי בנדרים כ. שאמר ד' דברים סחו לי מלא"הש מלאכי השרת, חיגרין מפני מה הויין וכו' ובאדר"נ אבות דרבי נתן ספ"כז אומר, האומר אין הלכה נבראת (או נראית) אין לו חלק לעולם הבא. ואמר שם אל תרחק עצמך ממדה שאין לה קצבה וממלאכה שאין לה גמירא, ואמר שם משל נאה ע"ז.
ר' יוחנן בן החורני (תנא דמתניתין)
בסוכה פ"ב מ"ז שב"ה אמרו לב"ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן בן החורני ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית וכו'. ובמשנה שבגמרא גרס בן החורנית.
ובתוספתא סוכה פ"ב אמר ר"א בר' צדוק כשהייתי למד תורה אצל ר' יוחנן בן התרבית (ובתוספתא צוקרמנדל בן החורוניות) וראיתיו שאוכל פתו חריבה שהיו שני בצורות באתי ואמרתי לאבא אמר לי הולך לו זתים, והולכתי לו זתים נטלן ונסתכל בהן — א"ל איני אוכל זתים, באתי וא"ל לאבא, א"ל לך וא"ל חבית מנוקבת היתה — כדברי ב"ה להודיעך כח שאוכל חולין בטהרה שאע"פ שמתלמידי ב"ש היה לא היה נוהג אלא כדברי ב"ה. ומובא המעשה ביבמות טו: ושם ר' יוחנן החורני. ובספר מבוא המשנה יאמר שקאי על ר' צדוק שהוא היה תלמיד שמאי, ולא צדק בזה.
ר' יוחנן בן המשולם
בגיטין סב. העיד ר' יוסי בן המשולם משום אחיו ר' יוחנן שאמר משום ר"א חסמא, ובתוספתא דמאי רפ"ג ופ"ו גרס משום ר' נתן אחיו.
רבן יוחנן בן זכאי
המלאך הגואל הזה אשר נשלח לנו ממרום בדמות איש, כפי הנראה נולד בירושלים בימי מלוכת אנטיגנוס בן אריסטובלוס או מעט קודם לו, והוא ע"פ מה שאמרו ר"ה לא: וספרי ברכה ס"לו שרבן יב"ז חי ק"ך שנה, וכאשר נבאר