שהיה בזמן ר' ינאי רבו דר' יוחנן כי שם חולק ר' יוחנן משום ר' ינאי עם ר"ל משום אבא כהן ברדלא.
ובפאה פ"ד ה"ב אומר רשב"ל בשמו הדין אדם שזכה לחבירו במציאה, וב"ב פ"ח ה"ג אומר בשמו בדין ירושה ושם בר דלויה והיא היא.
וב"ר פע"ט-ט ר"ה בשמו, ובש"השר פ"ד פ' יד-ו ר' אבין בשם ר' אבא כהן בן דליה, וא"א לידע אם ברדלא הוא שם איש או שם עיר כדמצינו כלאים ספ"ח, תרומות פ"י ה"ז, ר"י בן פזי דבר דליה, ובעירובין פ"ו ה"ח אנשי ברדלייה.
ר' אבא כיפ'
נזכר ירושלמי סוכה פ"ג ה"י קומי ר' יונה, אבל הקרבן העדה מפרש שר' אבא אמר כוף ירך, ובפני משה מפרש ר' אבא דמן כיפה.
אבא מהגרוניא
אבי רב שמואל ואחר פטירתו נשא ר' אבא א) את אלמנותו כמבואר ב"ק פח:.
אבא מר בר רב אשי
נזכר סוטה לח: ועיין ערך מר בר רב אשי.[1]
ר' אבא מרומניא
ערך ר' אבא סרונניא.
אבא מר בריה דרב פפא
היה בן יקיר לאביו וחביב עליו מאוד ואע"פ שלא מצינו ממנו שום הלכות, אבל מעדות אביו ידענו שהיה אדם גדול ונאמן רוח ודובר אמת ככתובות פה. שאמר רב פפא כגון אבא מר ברי דקיים לי בגוויה (דלא משקר רש"י) מרענא שטרא אפומיה, ובברכות מה: מצינו שר"פ הפסיק מלאכול בשביל בנו שהפסיק אע"פ שהיה אחר עמו אין שנים מפסיקין לאחד אך ר"פ עבר לפנים משה"ד. ויען שלא מצינו בן אחר לר"פ נראה שהוא היה בן ר"פ מאשתו הראשונה, ואשתו השניה דר"פ היתה בת אבא סוראה, ולבנו השיא אחות אשתו, ככתובות נב: ר"פ איעסק לבריה בי אבא סוראה (חמיו היה והשיא ר"פ לבנו אחות אשתו רש"י) ובשעת כתיבת הכתובה היה שם יהודה בר מרימר ואבא סיראה כתב לכתובת בתו כל מה שהיה לו כמבואר שם, ויען שר"פ היה עשיר גדול והיו מתוקנים לו כל צרכי סעודה לכן בירך ברכת שהשמחה במעונו משעת אירוסין ככתובות ח., ובהלוליה דבריה היה שם רב יצחק בריה דרב משרשיא קידושין לב: (כן הוא גרסת השאלתות פ' קדושים, ובגמרא גרס רב יצחק בריה דרב יהודה והוא גרסא מוטעת כי ר"י בריה דר"י היה קשיש הרבה אפילו מר"פ כי נכדתו היתה אשת אביי).
פרנסתו מצינו שהיה סרסור בין האנשים שרצו ללות כסף מאביו ובשכר אמירתו היה נוטל מהם חלות שעוה, וכשאמרו לר"פ שבנו נוטל ריבית השיב להם כל כי האי רביתא ניכול, שמותר לעשות כן, ב"מ סט:.
והיה לו אחות שנשאת להונא בר נחמן בהוריות יב:.
ר' אבא מרי או אבמרי
אביו היה נקרא אבא ונזכר ברכות פ"ט ה"ג בשם אבא אבוה דר' אבא מרי.
וזה ברור לנו שר"א מרי ואבמרי הוא שם אחד כדמצינו יומא פ"א ה"א ותענית פ"א ה"א א"ר אבמרי לית כאן סך, ובמע"ש פ"ב ה"א איתא המאמר ע"ש א"ר אבא מרי, יען שכן הוא לשון הירושלמי לפעמים לעשות משתי תיבות לתיבה אחת.
ונזכר אך בירושלמי, לפעמים בשם ר' אבא מרי כברכות פ"א סה"ב, מעשרות פ"ג סה"ג, מע"ש פ"ב ה"א, חלה ספ"ד, ערלה פ"א ה"ב פ"ב ה"ח, בכורים פ"א סה"ה, שבת פ"ח ה"ד פט"ז ה"ד, שקלים פ"ב ה"א, ביצה פ"א ה"ז פ"ה ה"ב,
