וביומא עז: ר' פנחס משום ר"ה צפוראה.
ונזכר ב"ר פ"ח־ה בשם ר"ה רבה של ציפורן.
רב הונא ריש הגולה
בזמן רבי בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג אמר רבי כי סליק ר"ה ריש גלותא להכא אנא מותיב ליה לעיל מינאי דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין דהוא מן דכריא ואנא מן נוקבתא. חד זמן אעל ר"ח רובה לגביה א"ל הא רב הונא לבר נתכרכמו פניו של רבי א"ל ארונו בא, ובהוריות יא: בעי מיניה רבי מר' חייא כגון אני בשעיר מהו א"ל הרי צרתך בבבל, ובל"ס היתה כוונתו על ר"ה ריש הגולה.
וברו"ר רפ"ג שאל ר"ה ריש גלותא לרב חסדא מהו דין הסר המצנפת וכו', ונפל שם ט"ס וצ"ל כמו בגיטין ז. שאל ריש גלותא לרב הונא אדהכי קם ר"ה לאפנוי א"ל רב חסדא. ובירושלמי סוטה פ"ט סהט"ו ריש גלותא שלח שאל לר' חסראי - שמע ר' יוחנן, ומשני המקומות הללו נעתק בטעות ברו"ר.
הורדוס
יסופר ביוסיפוס שאביו אנטיפטר היה מזרע האדומים אשר יוחנן כה"ג הביאם בברית היהודים והוא לקח לו אשה בת ערבי בשמה קיפרון והיא ילדה לו את פיזיאל ואת הורדוס ואת יוסף ופיריראס ובת אחת בשמה שולמית.
ואביהם אנטיפרוס היה איש גבור חיל והיה רע נאמן להורקנוס והוא פיתהו שיעשה מלחמה על אחיו אריסטובלוס וע"י השליט את הרומאים על ישראל והשיב את הורקנוס על כסא ישראל למראה עיניים ובאמת היה הוא השליט והוא הקים את פיזיאל בנו לנגיד על גליל ירושלים ואת הורדוס בנו הקים לשליט בארץ הגליל והיה אז עול ימים כבן כה שנה ותהי ראשית מעשהו לרדוף באף את יחזקאל ואנשיו אשר עשו שמות על נבול אדום. והמיתם בלי שאול את פי הסנהדרין, ובאשר באו האלמנות לצעוק לפני המלך הורקנוס להביא אותו לדין לפני הסנהדרין אז יעצו אביו שבל יבא לפניהם בגפו אך בלוית אנשי חיל חגורי חרב, ואז כפי הנראה כבר מתו שמעיה ואבטליון ראשי הסנהדרין וכבר נתחלקה אז כח הסנהדרין לחמש מקומות, ובמקום הנשיא היו אז "בני בתירא" משפחה יקרה בירושלים כאשר נבאר באריכות בערך הלל. וכן היה כאשר העמד לדין בא לפגיהם חגור חרבו על יריכו וגבוריו סביב לו ויפול פחדו על הסנהדרין ולא דברו מאומה אך פתאום קם על רגליו אחד מהן בשם שמאי ויאמר: "הוי שופטי צרק! גם אתה הורקנוס המלך למה תראו און ולא תתבוננו תחזו עשק משפט ותשימו יד לפה מי שמע כזאת איש חוטא ופושע יתיצב לפני הסנהדרין בעזות מצח בהאיש הורדוס הזה, הלא כה משפט הלל רשע בהשפטו לכוף כאגמון ראשו, אך זה האיש אשר אלפי עדים העידו בו כי הוא שפך דמי נקיים וירצח נפשות רבות הוא הופיע לעיני השופטים במעיל ארגמן וסביבותיו אנשי מלחמה שלופי חרב לעשות בנו מלחמה ולהכריע אותנו לטבח אם נרשיעוהו במשפט על פ' חוקי התורה, אך לא על הורדוס יזעף לבי יען כי נפשו יקרה בעיניו מחוקי אלהים, אך עליכם שופטי צדק, עליכם ועל מלכיבם ישתער לבי כי תביטו און ותחשו, השכחתם כי ה' אל קנא ונוקם ולא ינקה את חנפי לב, ועתה אתם המחניפים את הורדוס להצדיק רשע ולשלוח את חרמיכם מיד, גם אתם גם מלכיכם תספו בימים הבאים ותפלו חרב בתגרת ידי הורדוס איש הדמים." ודברי שמאי לא החטיאו המטרה וימצאוהו כי בן מות הוא. אך הורקנוס המלך ראה
