וכשננער הראם ועמד הגביהו עד לשמים, ונדר דוד שאם יצילו ה' יבנה היכל של מאה אמה כקרני ראם, והקב"ה זימן לו אריה אחד וכשראה הראם את האריה רבץ לפניו וכשראה דוד את האריה התיירא ממנו זימן הקב"ה צבי וקפץ האריה אחריו ואז ירד דוד מן קרני הראם והלך לו, וזה שאמר דוד הושיעני מפי אריה כשם שעניתני מקרני ראם, אבל בילקוט תהלים רמז תרפח גרס ר' יעקב בר אידי.
רב הונא בריה דרב אידי
נזכר ר"ה כד: שאמר מפרקיה דאביי שמיעא לי, ובסה"ד כתב שצ"ל ר"ה בריה דרב יהושע וכדמשמע ע"ז מב:, ושם מג: נשתבש לרב יהודה בריה דרב יהושע.
רב הונא בריה דרב איקא
בפסחים נב: רב ספרא נפק מא"י לחו"ל — לוו בהדיה ר"ה בריה דרב איקא ורב כהנא, ומשמע שם שהיה תלמידו דר' אבהו, ובברכות מג: ר"פ איקלע לגביה — שקל ר"פ בריך אהדס — א"ל לא סבר לה מר וכו', ובביצה טו. מתיב על דברי אביי.
רב הונא בר אמי
א"ר פרת אר"י ברכות נה:.
רב הונא בר אשי
אמר רב סוטה טז:.
רב הונא בר ביזנא
ערך רב חנא בר ביזנא.
רב הונא בר ברכיה
נזכר ברכות סג. אמר משום ר' אלעזר הקפר כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו.
רב הונא בר גוריון
נזכרב"ר פ"כו־ו מאמרו היקר שאפילו מקל, אפילו רצועה (המה תחת ההשגחה), ונראה שצ"ל רב חמא בר גוריון כקה"ר פ"ח־ט.
רב הונא בר גניבא
נזכר קה"ר ספ"ד.
רב הונא בריה דרב הושעיא
נזכר הוריות ג: ואולי צ"ל בריה דרב יהושע, ובילקוט משלי רמז תתקנד אמר ר"ה בר הושעיא ומעטרא ליה כסאסא לשבולתא, אך המאמר בסוטה ה. ושם ר"ה בריה דרב יהושע.
הונא בריה דמר זוטרא
נזכר ב"ב פו. הקשה לרבינא.
רב הונא בר חיון
ערך ר"ה בר' חלוץ.
רב הונא בר חייא
הוא היה תלמידו דרב יהודה כסנהדרין ק. לוי בר שמואל ור"ה בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דרב יהודה כי מטו מגילת אסתר אמרי הא לא בעי מטפחת, אמר להו (רב יהודה) כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא (ופרש"י דהוה להו למימר לרבם בלשון שאלה), ובשבת מז. לוי בר שמואל אשכחינהו לר' אבא ולר"ה בר חייא דהוו קיימי אפיתחא דבי רב הונא אמר להו מהו להחזיר מטה של טרסיים בשבת א"ל שפיר דמי אתו לקמיה דרב יהודה ואסר להו, ובירושלמי שבת רפי"ב רב המנונא הורה לריש גלותא להתיר שלחן של פרקים בשבת אמרו, רב הונא בר חייא הוה עמיה שמע רב יהודה ואמר מאן דהורי לא יליף ולא שימש, וביבמות יח. מתיב לרב יהודה, ואפשר שזכה עוד לראות את שמואל ולקבל ממנו כדמצינו כמה פעמים ר"ה בר חייא אמר שמואל כשבת נא:, תענית י., כתובות עט:, חולין עט., נדה לט. סג:, שביעית פ"ב ה"ה, וכן קיבל הלכה דשמואל מרב כהנא ככתובות קא.
ובן קיבל מר"ה כב"ב קיא. שאמרו
