של בית ר"ג ושל בית חנניה סגן הכוהנים היו משתחוין וכו', הוא בל"ס ר"ג הזקן.
ובמגילה כא. אמרו עד ר"ג הזקן היו לומדין תורה מעומד וכשמת ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב, ובסוטה מט. משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה, ובירושלמי סוטה פ"ט מט"ו כשמת בטל התורה ומתה טהרה ופרישוה.
והניח אחריו יושב על כסא את בנו רבן שמעון.
וגם בת אחת שנשאת לשמעון בן נתנאל הכהן כתוספתא ע"ז פ"ג ופסק עמו ע"מ שלא תעשה טהרות על גניו.
ונפטר לערך יח או כ' שנה קודם החורבן, ולכן זכה נכדו ר"ג עוד לראותו כאשר הבאנו לעיל.
רבן גמליאל בן רבן שמעון הנהרג
בן רבן גמליאל הזקן בן שמעון בן הלל.
הוא נקרא בכ"מ בשם סתם רבן גמליאל, או בשם רבן גמליאל בריבי כשבת קטו. קנא:, קידושין לב:.
הוא זכה עוד לראות את אבי אביו ר"ג הזקן ולקבל חכמתו ממנו כר"ה כה. שאמר כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חדושה של לבנה וכו'. וכן יבמות פט"ז מ"ז שנזכר ר"ג שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא ר"ג (הזקן) את נשותיהן.
וכן קיבל מאביו כעירובין פ"ו מ"ב שאמר ר"ג מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים וכו'. ובפאה פ"ב מ"ד אמר כך היו נוהגין בית אבא, וביצה פ"ב מ"ו אמר מימיהם של בית אבא וכו'.
וכפי הנראה קיבל גם מרבן יוחנן בן זכאי אף שלא חשבו באבות בין תלמידיו, כב"ב י: א"ל ריב"ז לתלמידיו בני מהו צדקה תרומם גוי - נענה ר"א - נענה ר' יהושע - נענה רבן גמליאל.
ובעדויות פ"ח מ"ג א"ל ר"ג לר"י ור"י בן בתירה קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר רבן יוחנן ב"ז, אבל כבר הגיע להוראה עוד בחיי ריב"ז כסוכה פ"ב מ"ה שאמרו שם מעשה והביאו לריב"ז לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה, וכשנתנו לר' צדוק וכו'.
ולדאבון לבו ראה בעני עמו איך שנחרב המקדש ושנהרגו רבבות אלפי ישראל ובתוכם נזר ראשו אביו רבן שמעון נשיא ישראל, אך הוא ברח מתוך המהפכה והתחבא עד יעבור זעם.
וכבר בארתי בערך ר"ש אביו ע"פ השערה שלא נהרג ממלכות רומי אך מן הפריצים שרבו זה עם זה ולא שמעו לקול עצת הפרושים, כי אם היה מהרוגי מלכות רומי לא היה באפשרי לריב"ז לבקש רחמים על משפחתו כגיטין נו: שביקש מאספסיינוס קיסר שיתן לו יבנה וחכמיה ושולשילתא דרבן גמליאל. אך הוא כמו שאמרנו שגם אביו רצה שישלימו עם הרומאים, ואך כשראה שכל העם עם אך לקרב פניהם אז גם הוא חיזק את אנשי המלחמה והוא היה נגד התמנות יוסיפוס לשר צבא מלחמה, אבל בלבו היה בל"ס כדעת ריב"ז חברו, וכן זה היה ידוע לשר צבא רומי ולכן מילא בקשת ריב"ז.
וכשבאו ליבנה, ושמה התקבצו שארית ישראל היה אז בל"ס ממלא מקום הנשיא "ריב"ז" וכאשר מפורש ר"ה כט: שכל התקנות דיבנה נחשבו על שם ריב"ז.
וכשפנטר ריב"ז לערך עשר שנים אחר החורבן אז נתעלה רבן גמליאל לריש מתיבתא ולנשיא בסנהדרי יבנה, וכמו שאמרו סנהדרין לב: אחר רבן גמליאל ליבנה, ואז התחילו ימי פעולתו, הוא כאשר הדור השתדל בכל כחו לרפא את צאן ההריגה לבל יפלו כנופלים. הוא השתדל להחזיק את השלום ושלא יהיה
