עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/216

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


ר' אלעזר בר ישיטה

כן מובא באוצר ישראל מירושלמי מגילה פ"ד ה"י, ובמחילה טעה בפשט הירושלמי שאמרו שם ר' פדת (בן ר' אלעזר) היה אמורא דר' יסא, מילין דשמע מן אביו הוה אמר כך אמר "רבי" בשם "אבא", מילין דלא שמע מן אביוה הוה אמר כן אמר "רבי" בשם ר' אלעזר (כי ד"א היה רבו דר' אסי), ואח"כ מביא הגמרא "בר ישיטא הוה אמורא דר' אבהו" והוא טעה בפשט הירושלמי וסבר שיש אמורא ר"א בר ישיטה.


ר' אלעזר בר ישמעאל

נזכר תוספתא תרומות פ"ט ה"ו, אבל בתוספתא כ"י גרס ר"ש בן אלעזר, ומה שנמצא תרומות פי"א ה"ב ר' פריגורי דקיסרין א"ר לעזר בי ר' ישמעאל צ"ל שם א"ר לעזר כר' ישמעאל.


ר' אלעזר בן מהבאי

(תנא דברייתא).

נזכר שבת קו: בדין הצד חגבים בשבת אומר אם היו מקלחות ובאות פטור, וכן הוא בתוספתא שם פ"יג, וכן נזכר יבמות קב. וב"מ כז. שמעידין על השומא.


ר' אלעזר בר מלאי

נזכר שבת קלט. אמר בשם ר"ל.


ר' אלעזר בר מנחם

נזכר בירושלמי ברכות פ"א ה"א-ה: ושם ר' פנחס בשמו, וכן נזכר תנחומא אמור-י, ב"ר פ"מא-ג, ויק"ר פ"כז-א, וב"ר ספ"כג דרש ר' אבהו אקינוס גבוה מכל העולם אר"א בר מנחם והלא מקרא מלא הוא, ומזה משמע שהיה בזמנו.


ר' אלעזר בר מניומי

בחולין יט: רב נחמן איקלע לסורא בעו מיניה - אמר להו לאו היינו דר"א בר מניומי דאמר שחיטה העשויה כמסרק כשרה, ומשמע שהיה זקן מר"נ.


ר' אלעזר בר מרום

בירושלמי מגילה פ"ד ה"ב התיב על דברי רב חונה, ובתענית פ"ד ה"ג איתא המאמר שהתיב קומי ר' יונה, וברו"ר פ"ד-ט אר"א בר מרים - ובש"השר רפ"ז ר"א בר מרון ואולי הוא אחד.


ר' אלעזר בר מרינוס

נזכר איכה רבתי ספ"ב.


ר' אלעזר בן מתיא

(תנא נזכר במשנה).

הוא היה מגדולי תלמידי הדור דיבנה בשקלים רפ"ה שביבנה היו ד' שידעו בע' לשון וא"ה בן עזאי, בן זימא, בן חכינאי, ור"א בן מתיא, ובמע"ש פ"ב ה"ד אמרו, תלמידים לפני חכמים חנינא בן חכינאי ור"א בר מתיא, אבל בסנהדרין יז: לא קא חשיב ליה, ובתוספתא ברכות פ"ד מעשה בד' זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר' יהושע וא"ה אלעזר בן מתיא, חנינא בן חכינאי ושמעון ב"ע ושמעון התימני והיו עוסקין במה ששנה להן ר' עקיבא ושם משמע ששימש גם לר' טרפון.

ונזכר במשנה יבמות פ"י מ"ג את זו דרש ר"א בן מתיא ואשה גרושה מאישה ולא מאישה שאינו אישה, ובגמרא שם צד. אמר רב עליו הוה ליה למדרש מרגניתא ודרש ביה חספא.

וכן נזכר בברייתא פסחים עט: חולק על חכמים וסובר שאין היחיד מכריע את הצבור לטומאה, ובסוטה לד. א"ר יוסי, אבא חלפתא ור"א בן מתיא וחנניה בן חכינאי עמדו על אותן אבנים שהקים יהושע בירדן, ובתוספתא סוטה פ"ב ר' יהודה בן בתירא אומר משמו וצ"ל שהוא רי"בב השני.

ומה שרוצה היוחסין לומר שהוא בן מתיא בן חרש לא צדק בזה לפי זמני הדורות.