אדא בר אבא לרבא, שהיה תלמידו כב"ב כב., ובמנחות ה: גרסת דק"ס א"ל רב אחא בר רבא לרב אשי כידוע שהיו חברים ומתיבת "רבא" נעשה ר' אבא, ובמנחות פד: גרסת דק"ס א"ל רב אחא בר הונא לרבה שהיה באמת תלמידו, ובחולין מט. גרסת דק"ס יתיב רב אחא בר עויא או עוירא קמיה דר' זירא, ובזה נבין היטב כל המשך דברי הגמרא שם, שישב רב אחא בר עויא קמיה דר"ז וקאמר א"ר מלוך ערבאה קאמרת, אין הלכה כר"ש קאמר, וקאמר הגמרא איך ידע ר"ז זאת, יען כי סליק ר"ז אשכחית לרב ביבי דיתיב וקאמר א"ר מלוך ארי"בל הלכה כר"ש, א"ל ר"ז חיי דמר דאנא ורח"בא ור' אסי איקלעינן לאתריה דר' מלוך ואמרי ליה אי אמר מר הלכה כר"ש וא"ל אין הלכה אמרי. ומכל המשך המאמר אנו רואין שכל זה היה בא"י, אבל מה שייכות הוא לר"ה שהיה בבבל? כגרסא שלנו. ולכן האמר יורה דרכו שר' אחא בר עויא שהיה בר א"י אמר לפני ר"ז דברי ר' מלוך, אבל ר"ז שהיה במקום ר' מלוך ודיבר אתו פא"פ ידע האמת איך אמר ר' מלוך, וזה ברור.
ובכתובות מד: צ"ל רב אדא בר אהבה כדאיתא שם מ:.
ר' אחא בר אבא בר אחא
נזכר ברכות כה: שאמר משום רבינו, וכבר בארנו בערך ר' אבא בר אחא שכן צ"ל גם כן.
ר' אחא בריה דר' בא בר ממל
נזכר שבת פ"ו ה"ו, והוא ט"ס וצ"ל ר' אחא בשם ר' בא ב"מ וכן הוא בדפוס קראטאשין.
רב אחא בר אביי
שקיל וטרי עם רבינא כשבת ד. שהקשה לרבינא, ומה שאמר שם אמר רב שילא לעולם, צ"ל אמר רבינא כגרסת דק"ס, וכן ב"ק לט: הקשה לרבינא בשלמא לאביי, ומזה אנו רואין שלא היה בנו של סתם אביי.
ר' אחא בר אבין בר בנימין
נזכר שה"שר פ"ח פסוק ו' אמר בשם ר' אחא בריה דר' פפי. ובפס' דר"כ קסג. גרס בשם ר' אבא בריה דר' פפי.
רב אחא בר אדא
הוא זכה עוד לקבל מרב כעדות בנו רב פפא ברכות כט: שאמר מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב, וכן אמר משמיה דרב כחולין טו:.
אבל עיקר קבלותיו היה מרב המנונא הלכות רב, וזה שאמרו קידושין סה. אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב המנונא אמר רב, וכן הוא סוכה כא:, ובע"ז יט: נשתבש לרב אחא בר אבא וצ"ל בר אדא, וכן הוא בעירובין עז: שקיבל מרב המנונא הלכות רב, וכן מצינו שאמר משמיה דרב יהודה כסנהדרין צ:.
וכפי הנראה עלה לא"י לזמן קצר וזה שאמרו קידושין ל. כי אתא רב אחא בר אדא אמר, במערבא פסקי וכו', ובנדרים לח. חסר תיבת כי אתא, ושם קיבל מר' יצחק כשבת יז: ומעולא כב"מ קיז:.
והאריך ימים עד שהיו ידיו מרתתין כב"ב קסז. שיצא שטר שהיה חתוך עליו רב אחא בר אדא ורבא, וכשבא השטר לפני רבא אמר אמת שזה הוא חתימת ידי אבל מעולם לא חתמתי עם רב אחא ב"א והודה בעל השטר שזייף חתימתם, ושאלו רבא איך היה יכול לזייף חתימת רב אחא ב"א שידיו מרתתין. ובסוכה כו. התירו רבא לישן חוץ לסוכה מפני שהיה מצטער, ואע"פ שרבא היה צעיר הרבה ממנו אך יען שרבא אז גדול הדור לכן שאלו.
