354
הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
וכל זה בנוגע לאופן דבר הנחת הכתובה, אשר גם כל זה אחרי התיקון מעצם כתובה, וכל דיני כתובה ותנאי בית דין שבה ככל אשר יבואר.
וכל זה הוא פשוט ובולט כל כך עד שלא הי׳ צריך גם לבאר הדבר.
אבל כי חוקרי אשכנז בחפשם דרכים לאחר בכל האפשר זמן כל המעשים בישראל, כי על כן טעה החכם גרעטץ להוכיח דוקא מתוך דברי הגמ' האלה דרוש ארוך של איחור הזמן.
ובהיות כי נעלמו ממנו כל דיני כתובה ותנאי כתובה עשה לו פלפול של קושיות איך אפשר עד ימי שמעון בן שטח גם שם כתובה והלא עד ימיו לא כתב לה מאומה, ועל כן הוציא לו מתוך דברי הגמ' אלה שלפני שמעון בן שטח לא הי׳ עוד כתובה בעולם.
ובח״ג נאטע 14עמוד 706יאמר: "ויצא מזה כי כל עיקר כתיבת חוב הכתובה, וגם כל עיקר השם כתובה כל זה בא בראשונה רק בימי שמעון בן שטח, שהרי על מה שהניח לפני זה את סך כתובתה אם בבית אביה או בבית חמיה לא יקרא כלל בשם כתובה והאחרונים יכנו כן מעשי הראשונים הכל בשם כתובה. וכן גם יכנו את הסך אשר הונח בימים הראשונים באופנים שונים גם כן בשם כתובה" אלה דבריו.
וסבור הי׳ החכם גרעץ שכל ענין הכתובה אינה אלא מנה ומאתים.
וטעה בדברים פשוטים, ולא ידע דברים סדורים ומפורשים במשנה מה שתכלול בתוכה הכתובה הזאת ומה שיכללו בתוכם כל "תנאי בית דין״ שבכתובה אשר כולם נשארו כמו שהם וכמו שהיו, ורק בנוגע למנה ומאתים היו שינוים שונים.
כי עצם תקנת כתובה, היינו כל "תנאי בית דין״ הכוללים בתוכם כל הנוגע לזכותי האשה.
שהנשואין כוללים דינים רבים בין בנוגע לכסף נדוניא אשר הכניסה האשה ונכסיה נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל, וכל תנאי כתובה בנוגע להבנים אשר יולדו, וזכותם נגד שאר אחיהם בני נשים אחרות, וכל דיני מיגר אלמנותה ועוד דברים רבים כאלה.
וכולם יחד זה הוא ,תקנת כתובה, ונכללות בכלל של "תנאי בית דין״ דהיינו תקון חכמים בדיני כתובה וכל זה יחד הי׳ נקרא בהשם הכולל כתובה.
וכשם שנאמר במשנה כתובות ד׳ נ״א (פ"ד מ״ז) לא כתב לה כתובה בתולה ובה מאתיים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי בית דין.
כן נאמר במשנה שאחר זה:
לא כתב לה אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו ובכהנת אהדרינך למדינתך חייב שהוא תנאי בית דין״.
וכן בנוגע לבניה נאמר שם במשנה ד׳ נ״ב:
לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חולקיהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי בית דין (לא כתב) בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי יהויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתנסבין לגוברין חייב שהוא תנאי בית דין.