352
הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
שבאו אז לארץ ישראל מאלכסנדריא, איך הדין בהם על פי דיני התורה הקבועים כאותם הנשאלות בכל יום גם בימינו, לדעתם מתוך הדינים הקבועים.
שיהושע בן פרחיה חשש לחיטים הבאות מאלכסדריא לחשש אולי באו עליהם מים בתלוש מפני שרגילים שם להשקות השדות על ידי אנטליא, והוא משקה לרצון, וחכמים לא חששו את החשש הזה, והשיבו לו אם רוצה אתה להחמיר על עצמך ולחוש לחששא זו הרי הרשות בידך, אבל אין כאן מקום לחוש לזה ולהורות לכל ישראל כן. וזה הוא ענין לשונם בתשובתם "אם כן יהיו טמאות ליהושע בן פרחיה, וטהורות לכל ישראל".
ופראנקעל עשה שם פלפול גדול וכתב:
"אך יש להבין מה השיבו לו החכמים "אם כן יהיו טמאות ליהושע וכו׳ וטהורות לכל ישראל" הכי אין נאמנות ליהושע והאיך החליטו "טהורות לכל ישראל" ישאלו לעוברי דרך ולהבאים ושבים מאלכסנדריא ואותותם לא ינכרו, אם דברי יהושע כנים הם אם לא."
וכל זה אינו כי אם פלפול של הבל, הם עצמם ידעו שהדבר כן הוא, אבל גם לדברי יהושע בן פרחיה, אין זה כי אם חשש רחוק, כי האנטליא תשקה את השדה, ואין דרכם לשפוך על התבואה התלושה המונחת בשדה, ויהושע בן פרחיה חשש לזה מדרך חומרא, וחכמים השיבו לו, אם חושש אתה לזה תוכל לחוש לעצמך, אבל לא להורות לרבים כן.
והוא כדברי התוספתא מעשרות פ"ג והובאה בגמ׳ ביצה ד׳ ל״ה "דתניא המעביר תאנים ממקום למקום לקצות וקדש עליהם היום אמר ר׳ יהודה הלל לעצמו אוסר".
והדברים מבוארים שאין מחלקותם לא בשום יסוד אף לא באיזה דין מדיני הכשר לא דין כללי ולא דין פרטי, כל מחלקותם אינה אלא אם לחוש לחשש כזה במקרה הבא לידם או לא.
והמקום הזה גם הוא יורה לגמרי להיפך מחלומו של פראנקעל והננו רואים גם בזה שכל הדברים היו כבר קבועים ועומדים פשוטים וידועים לכל, והם נחלקו רק בשאלה של הוראה אם לחוש במקרה זה חשש זה וזה, או לא. ועל כן גם לא מנו מחלוקת זו בין המחלקאות, שכידוע לדבר פשוט בכל מקום שעד הלל ושמאי לא היתה מחלוקת כי אם בסמיכה לבד.
והדברים פשוטים מפני שבאמת אין כאן שום מחלוקת "בהלכה״ שהרי לא נחלקו בדין, לא בדאורייתא ולא גם בשום דין דרבנן, וגם לא בסוף גדר של הלכה אם דאורייתא או דרבנן, כל דבריהם אינם כי אם איך להורות במקרה כזה, אם לחוש להם או לא, והכל על פי יסודי הדברים הידועים לכל.
ואך דבר פלא הוא לראות עד כמה היו רחוקים מידיעת דברי יסודי המשנה, ודבר זמנם. כי כאשר מצא פראנקעל לפניו חקירה פרטית בדין שאלה הבאה מימי יהושע בן פרחיה וחכמי דורו, אשר היו כבר בימי יוחנן הורקנוס וראשית ימי אלכסנדר ינאי, שאלה פרטית בדיני חיטים אשר באו מאלכסנדריא, אם לחוש