לדלג לתוכן

עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/347

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪342‬‬

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫עם נשים וילדים, בלתי מזוינים, עומדים בידים ערומות, יכולים להלחם עם מספר‬ ‫גדול ורב מחיל היונים הבאים עליהם בכל סדרי המלחמה, ובכל הדברים הדרושים לזה.

‫ענין הדברים הנם רק כי אילו הי׳ זה יום חול היו מקיימים בנפשם תמות‬ נפשי עם פלשתים, והיו זורקים עליהם אבנים להמית כמה שיוכלו, וגם היו‬ ‫משתדלים לחסום פי המערה למען אשר ינגפו רגלי האויב גם הוא בבואו לכלותם‬ ‫ויעלה לו מלאכתו הנוראה במחיר איזה אנשים אשר יכשלו אחור.

‫אבל להם עצמם לא הי׳ עוד כל תקוה להמלט ויראו כבר את המות עין‬ ‫בעין ובהיות זה ביום השבת על כן אמרו נמות זכאים, ולא נחלל את השבת, באין תועלת של כלום.

‫ואין כאן ענין כלל לא לדין פקוח נפשות וגם לא לדין מלחמה בשבת‬ ‫אשר לא היתה אז עוד, ולא יכלה להיות.

‫ובכל הדברים אין זכר שם עוד ממלחמה, כל הנאמר שם לפני זה הוא רק‬ ‫זאת כי מתתיהו ובניו קרעו בגדיהם ויתאבלו, וכי בבוא פקיד המלך אל עיר‬ ‫מודיעים השיב לו מתתיהו חלילה לנו לשוב מאחרי מצות ד׳ וכו׳ וכאשר ראה‬ ‫אחד מבני ישראל הולך לעבוד ולזבח לשקוצי היונים בערה בלבו קנאת ד׳, וימית‬ ‫באש חמתו גם אותו גם את פקיד המלך, והוא נס וימלט יחד עם בניו אל המדבר‬ ‫וכמוהו עשו עוד רבים מישראל.

‫בחשבם כי לא ישימו לב לאנשים אשר הלכו להם לנוד במדבר, ולשבת‬ ‫בחגוי סלעים וסתר המדרגה המה נשיהם וטפם וכל קנינם, ולשמור שם חוקי ד׳.

‫עתה ראו כי ירדפו אחריהם כאשר ירדוף הקורא בהרים, ולא ירצו להניח‬ ‫גם לנודדים בראש צורים לשמור שם מצוות ד׳, עתה ראו מתתיהו ובניו כי אין‬ ‫דרך כי אם להקהל ולעמוד על נפשם, כי אם לא כן יכחדו כולם מן הארץ, כי‬ גם אין נסתר מחמתם.

‫עתה ראו והכירו כי אין דרך כי אם אשר במתי מספר יאחזו בחרב נקם‬ ‫ברית, ולצאת מימי שמד לימי משיבי מלחמה, כי אם לא כן יכחדו כולם מן הארץ.

‫וזה הוא הנאמר שם מיד אחר זה:

"ומתתיהו והאנשים אשר עמו שמעו את אשר עוללו לאחיהם, ויצר להם‬ ‫מאד, ויועצו יחדיו לאמר אם עשה נעשה ככל מעשי אחינו לבלתי התיצב בפני‬ ‫הגוים בעד נפשנו ותורתינו, עוד מעט והשמידו אותנו, ויגמרו אומר ביום ההוא‬ ‫לאמר אם הלחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת ויצאנו לקראתם ועמדנו על‬ ‫נפשינו, ולא נמות כנוע אחינו בהמערות.״

‫ומבואר ומפורש שאז באמת החליטו שני הדברים יחד, החליטו ראשונה,‬ ‫לצאת מכלל דרך של ימי השמד, ולהתיצב על דרך של מלחמה, להתקשר יחד‬ ‫ולעמוד על נפשם, ולהשיב מכה לחיק מכיהם, לבלי לפשוט עוד צוארם לטבח, ‫כי אם לעמוד נגד האויב.

‫ואחרי שהחליטו כן נתחזק לבבם כי יהי׳ דרכם נכון, ונועצו כי יוכלו לעשות‬ ‫כן גם ביום השבת, לפי שאף שהנם עוד מתי מספר מפוזרים ומפורדים, הנה בכל‬ ‫זה היא דבר מלחמה ויש תקוה לאחריתם, וכי בכל האופנים עליהם לעשות כל‬ ‫אשר ביכולתם כי כך היא דרכה של מלחמה, להגע את האויב ולהחלישו, וכי‬ ‫ישלם גם נפש תחת נפש "ולא נמות כגוע אחינו במערות״. ‬‫‬‬