המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קו
והכונה פשוטה שדבריהם הולכים על משנה דפרק ט"ו מ"א וכמו שפירשו
באמת גם כל מפרשי המשנה.
ולשון הר״ב "השידה דתנן לעיל פרק ט"ו כלי עץ שמחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהור, והיינו אמה על אמה ברום שלש אמות והכא קמיפלגי כיצד מודדין, לבית שמאי מודדים חלל שבפנים ולא עובי הדפנות והשולים ולבית הלל מודדים חוץ וכו'.
וכל הדברים הולכים ומבארים את עצמן שגם דברי בית שמאי ובית הלל, הבתים הראשונים בין התנאים, הנה גם דבריהם הם, אינם לא שום דבר של הלכה ביסודה, ולא דברים חדשים, כל דבריהם יסבו בלכתם רק לבאר ולפרש את המשנה הקבועה ועומדת וטבועה בלשונה וסדורה, והם בימיהם כל דבריהם יחד אינם כי אם או בנוגע לפירושה או בנונע לסוף גדר דבריה.
ונראה בזה גם דבר גדול וכולל המורה על עצמו במס׳ סוכה פרק שלישי.
שבכל הפרק הזה ילכו בהמשנה על הסדר כל הפסולים הפוסלים בארבעת המינים, ובאו שם תחלה פסולי לולב ואחר זה כל הפסולים הפוסלים בהדס, ואחר זה בערבה, ולאחרונה כל הפסולים הפוסלים באתרוג.
ונאמר בריש הפרק לולב הגזול והיבש וכו׳ לאחר זה הדס הגזול והיבש וכו׳ ואחר זה ערבה גזולה ויבשה, ואחר כל זה בא במשנה ה׳: אתרוג הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול, של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר.
של דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין.
ומי לא יראה בזה שמפני שדמאי הוא דבר חדש, אשר נתקן מחדש אחרי יסוד המשנה, כשלשה דורות לפני ימי הלל ושמאי, בימי יוחנן כהן גדול, ועל כן חקרו הם בימיהם איך הדין בדיני המשנה ועל פי דבריה, בדמאי אחרי התקנה. ונראה בזה דבר נפלא מאד בתוספתא אהלות ריש פרק י"ב, שבמשנה באו דברי בית שמאי ובית הלל על יסוד המשנה, ור׳ יוסי שונה דברי בית הלל על יסוד המשנה בענין אחר ,ועל זה יאמר רבי בתוספתא שדברי ר׳ יוסי בדברי בית הלל אינם על משנה זו כי אם על משנה אחרת ועליה נאמרו.
ונביא הדברים ונבארם.
הנה כבר הובא לנו דבדי המשנה אהלות פי"א משנה א׳ שבא שם ביסוד המשנה, ועליה דברי בית שמאי ובית הלל.
הבית שנסדק טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורים טומאה בפנים כלים שבחוץ טהורים.
בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים ובית הלל אומרים כל שהוא, ר׳ יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח.
ובתוספתא אהלות ריש פרק י"ב באו דברי בית שמאי ובית הלל על המשנה ויותחל הפרק בלשון זה:
"וכמה יהי׳ הסדק הזה בית הלל אומרים כל שהוא מלא חוט המשקולת ור׳ יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח, אמר רבי תמיה אני אם אמר ר׳ יוסי בפותח טפח לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד."