148
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה ויותר יוקשה להמבין שהמשניות אלה נראין כפי׳ רצוף אל פרשה אחת וזה אין ענינו כלל להכוונה אשר כיוונו אליה מיסדי המשנה ״לכן נראה בירור שנשאר לנו פה מדרש הסופרים ודרך לימודם" והוא הי׳ פשוט מאד ומצורף אל המקרא וכו׳ וכן מצינו עוד פי׳ הפרשה והוא שנוי בסוטה פ"ח מ״א מ"ב ודבר אל העם בלשון הקדש ואמר אליהם וכו׳ על אויביכם ולא על אחיכם, ודברו השוטרים וכו׳ ועוד משולש פי׳ הפרשה במס׳ מעשר שני פ״ה מ״ז וכו׳ בהוספה קצת מיד הבאים אחרי הסופרים" אלה דבריו.
ומה נעשה להם לכל החוקרים האלה כי הרשו לעצמם לדבר גם ביסודי חכמת ישראל ובדברים היותר עקרים שם מבלי לראות הפשט הפשוט.
וסבור הי׳ החכם פראנקעל שהפסוקים הובאו בהמשניות האלה כדי לפרשם, והוא קורא לכל זה פי׳ פרשה ופי׳ רצוף אל פרשה ועל כן גם בדא מלבו שנעשה לו נס במקום הזה, ונשאר בזה מדרש הסופרים, דבר אשר בדו עליהם חוקרי אשכנז, כי הסופרים דרשו דרשות ויעשו מהם דינים או תקנות וגזירות.
ולא הבין שהפסוקים בהמשניות האלה לא באו שם לעשות פירוש עליהם, כי אם שהנם שם דין המשנה. ולא ידע שכן הוא לא בהשלשה מקומות האלה בלבד. כי אם שבמקום אשר דברי הכתובים בתורה אינם דין מופשט, כי אם סדר של מעשים, בא הדבר במשנה בלשון הכתובים עצמם. ונמצא כן במשנה גם במקום שהדבר מפורש שם שהוא מדברי התנאים שאחר החורבן. כי אחרי אשר דברי הכתובים הנם להגיד בפה כך וכך ולעשות סדרי מעשים, הנה דברי הכתובים הנם שם במקום ההוא סדר המשנה.
וכידוע הנה בתחלת בוא האיש אשר לו הבית לפני הכהן צריך הוא גם לדקדק בלשונו ולא להחליט הדבר שזה נגע, כי אם לאמר כלשון המקרא על זה "כנגע נראה לי״. וזה הוא עצם הלשון שעליו לאמר ולא לשנות מזה ולאמר "נגע נראה לי בבית״. והן דברי המשנה שם יחד עם סדר המעשה, ודיני הדברים כסדר שהוא במקרא ובלשונם.
"כיצד ראיית הבית״ ,ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית. וזה הוא את אשר עליו לעשות, ואת אשר עליו לאמר ולהגיד.
ונוסף על זה במשנה שאין לו לשנות מזה. ״אפי׳ תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי בבית.״ ואחר זה נסדר סדר המעשה שאחר זה היינו מה שעל הכהן לעשות אז.
"וצוה הכהן ופנו את הבית, ואפי׳ חבילי עצים ואפי׳ חבילי קנים דברי ר' יהודה, ר׳ שמעון אומר עסק הוא לפנוי, אמר ר׳ מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו וכו׳.״
והרב פראנקעל הרשה לו גם להטעות את הקוראים.