| מְשׁוֹךְ חַסְדְּךָ לְיוֹדְעֶיךָ |
ספר המדע | וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב (תהלים לו יא) |
והוא
ספר ראשון
הלכותיו חמש. וזה סידורן:
הלכות יסודי התורה.
הלכות דעות.
הלכות תלמוד תורה.
הלכות עבודת כוכבים ומזלות וחוקות העובדי כוכבים ומזלות.
הלכות תשובה:
הלכות יסודי התורה
יש בכללן עשר מצות. שש מצות עשה. וארבע מצות לא תעשה.
וזהו פרטן:
א) לידע שיש שם אלוה.
ב) שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה אחר זולתי ה'.
ג) ליחדו.
ד) לאהבו.
ה) ליראה ממנו.
ו) לקדש שמו.
ז) שלא לחלל שמו.
ח) שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהם.
ט) לשמוע מן הנביא המדבר בשמו.
י) שלא לנסותו.
וביאור כל המצות האלו בפרקים אלו:
פרק ראשון
א יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל נמצא. וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו:
פירוש
ספר ראשון והוא ספר המדע. קראו ספר המדע לפי שכלל בו המצות התלויות במחשבה ובמדע ובדעות. והלכות ראשונות הלכות יסודי התורה קראן כך לפי שהמצות הנכללות בהן הן עיקר התורה ויסודותיה. שאם לא יתאמת מציאות השם ושהוא יודע מעשה בני האדם לא תהיה האמנה בתורה. ולפיכך קורין למי שאינו מודה במציאות השם כופר בעיקר מפני שהאל יתברך הוא עיקר הכל. וטעם המצות הנכללות בהלכות יסודי התורה ידוע שעיקר הדת לידע שיש שם אלוה שאין עמו אלוה אחר. ונכלל תחת ידיעת שתי מצות אלו ענין מעשה בראשית ומעשה מרכבה שמידיעתם יודעו הראיות על מציאות הבורא ושהוא לבדו ראשון וצור לכל. ואחר שיתאמת בלב מציאות הבורא ושאין כמוהו בעולם ראוי לאהבו וליראה ממנו ולקדש שמו ולשמוע משלוחיו הנביאים. והמצות נחלקים לשני חלקים. האחד מצות שבין אדם למקום. והשני מצות שבין אדם לחבירו. והתחיל בזו ההלכה במצות שבין אדם למקום: ועתה נחזור לבאר דברי הגאון ז"ל:
פ"א א יסוד היסודות ועמוד החכמות וכו'. כשתתבונן ארבע מלות שבתחלת תיבות אלו תמצאם יהו"ה. ואפשר שהגאון ז"ל כונתו היתה לזכור השם המפורש ברמז בתחלת חבור זה. והודיענו שבתחלה חייב אדם לידע שיש שם אלוה מצוי. פירוש מצוי מחוייב המציאות. ואמר מצוי ולא זכר לו תאר אחר זולתי המציאות. לפי שכל דבר שנרצה לידע מהותו לא נדע אותו אלא מגבולו והקב"ה אין לו גבול שהגבול הוא המורכב מן הסוג הקרוב וההבדל. והקב"ה אין לו סוג שיכלל תחתיו לפיכך לא נוכל להשיג מהותו אלא נאמר שהוא מצוי ומציאותו היא מהותו ואינה תוספת על מהותו. ואחר שנאמר שהוא מצוי נאמר שהוא ראשון כלומר שלא קדמו שום דבר מפני שאין לו תחלה ולא עילה:
והוא ממציא כל נמצא וכו'. זה מורה על חידוש העולם כולו כלומר שכל הנמצא מן המלאכים ומן הגלגלים ומן העולם השפל הוא חדש והקב"ה הוא עילתו והוא שהמציאו מן ההעדר הגמור ואין לנו ראשון שלא קדמו שום דבר שבעולם אלא הקב"ה לבדו: ודע שהעיקרים שאנו צריכים להאמין בהם בידיעת הבורא ארבעה עיקרים. והם שהוא מצוי, ושהוא אחד. ושאינו גוף ולא כח בגוף. ושהעולם חדש והקב"ה חדשו. ושלשת העיקרים הראשונים כבר זכרו להם הפילוסופים ראיות ברורות. והעיקר הרביעי נחלקו בו ולא נמצאו עליו מופתים לפיכך ראוי שנאמין בו מדרך הקבלה. והראיות שזכרו אותם הפילוסופים על שלשת העיקרים הרבה אבל ידיעתן על בוריין צריך הקדמות רבות וזמן ארוך. אבל ראיתי לזכור מופת אחד או שנים על כל עיקר מהשלשה כדי שיהיה סעד וחזוק למבין. ואע"פ שאנו חייבין להאמין בכל אלו הדברים מצד הקבלה ולא יהיה בלבנו ספק בהן. כשנשמע מופת על אחד מאלו העיקרים יסמך הלב בו ותתחזק ההאמנה, כמו שהמאמין בשני מופתים האמנתו חזקה מן המאמין במופת אחד והמאמין בשלשה יתר מן המאמין בשנים:
דבר ידוע שדבר שאינו גוף ולא כח בגוף לא נוכל להשיגו אלא ממעשיו ופעולותיו. הביננו בזה. הגלגל מצאנו שהוא סובב תמיד נאמר שזה הגלגל אינו יוצא משני פנים או שהוא הווה ונפסד או לא. אם הוא הווה ונפסד ממציאו אחר ההעדר הוא האל ית' והוא מצוי מחוייב המציאות לא גוף ולא כח בגוף שאם היה ממציאו גוף הגוף גם כן מורכב וכל מורכב יש לו עילה ועילתו אם היא מורכבת חזר הדין לפיכך יכלה לממציא שאין לו עילה והוא האל ית'. וגם ממציא אינו דבר אפשרי שהאפשרי יש לו עילה וכל שיש לו עילה אינו מחוייב המציאות הילכך א"א שיהא ממציא העולם אלא מצוי מחוייב המציאות. ואם אינו הווה ונפסד הרי הוא מתנועע תמיד וכל מתנועע יש לו מניע. ואם מניעו גוף הרי גוף גם כן מתנועע בעת שיניע הילכך יהיה מניעו לא גוף ולא כח בגוף. הרי נתבאר על שני הפנים שיש שם מצוי מחוייב המציאות הוא שברא הגלגל וכל מה שבתוכו או המניע הגלגל והוא עילתו על דעת הפילוסופים. וזה המצוי המחוייב המציאות א"א שיהיה שנים או יתר על שנים שאם היו שנים כל אחד מהם מחוייב המציאות ואין אחד מהם עילה לשני יהיה להם דבר שנשתתפו בו, ויהיה כמין הכולל למה שתחתיו ויהיה להם דבר שנפרד בו האחד מחברו ודבר שנשתתפו בו חוץ מדבר שנפרדו בו, יתחייב מזה שיהיה כל אחד מהם מורכב משני עניינים ומחוייב המציאות הוא פשוט פישוט אמיתי לא מורכב הילכך לא יהיה אחד מהם מחוייב המציאות. ואחר שנתבאר שמחוייב המציאות א"א שיהיה מחובר משני ענינים יתחייב מזה שא"א שיהיה גוף שהגוף מורכב מגולם וצורה וישתתף עם שאר הגופים בענין הגופניות:
