הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
רה
ובחשבו בטעות שכל זה ידובר בקנלה שהסכימו לזה גם הצדוקים כי על כן יעשה לו מזה פלפול גדול ואחרי העתיקו המאמר "אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקים מודים בו" יאמר:
"הדברים האלה נאמרו על זקן ממרא, כי רק זה יש בו דין זקן ממרא, מי שמתנגד להסנהדרין בדברים של מחלקאות, אבל מי שיתנגד להם בדברים שנתקבלו מכל, גם מהצדוקים, אין בו עונש דין זקן ממרא, והוא הנאמר בסנהדרין פ״ה:
"חומר דברי סופרים מדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמשה טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב״ ובכל היות הדברים האלה מוזרים (שהעוקר דברי התורה פטור והחולק על הקבלה חייב) יש לזה מקום בדברי ימי העת ההיא, הדינים על זקן ממרא באו על ידי מחלוקת הצדוקים, ועל כן הנה הדבר בולט ומובן מעצמו, כי אלו ההלכות שהתנגדו להם הצדוקים עליהם חייב זקן ממרא, ומפני שלא קרה התנגדות בדברים שנאמרו בתורה, או דברים של קבלה שהסכימו עליהם הכל, על כן לא הי׳ על זה חק, ועל כן יכלו לעשות לכלל שאך זה הוא התנגדות מה שהי׳ מחלוקת בין הפרושים והצדוקים ,ומזה יוצא ברור כי הצדוקים הכירו דברים שונים של קבלה וכו׳. ומה נוכל לאמר לכל הפלפול הגדול הזה אשר בא לו רק מפני שלא הבין דברים פשוטים ויהיו לו מוזרים.
ואמנם כן אף שזה ודאי שהמרים יד בתורה להכחישה הוא חמור יותר עוד מזקן ממרא, אבל הנם שני ענינים.
ופרשת זקן ממרא ענינה מפורש "כי יפלא ממך דבר למשפט" דהיינו בספק הנופל בדברי התורה.
ואין זה ענין למרים בזדון יד בתורה לאמר שמותר לאכול ביום הכפורים, ושמותר לאכול חמץ בפסח, ומותר לעשות מלאכה בשבת, שזה הוא אפיקורס ישראל, ודינו דין האפיקורסים. אבל דבר אין לזה עם "כי יפלא ממך דבר למשפט" ועם דינו של זקן ממרא.
ודבר זקן ממרא הוא במי ששב לעירו והורה הוראה בספק מדיני התורה נגד החלטת הבית דין הגדול ,אבל לא במי שמרים יד בזדון ננד דברי התורה. וזה הוא ענין דברי המשנה:
האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור (מדין זקן ממרא) חמשה טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב.
ועל כן גם אין דין זקן ממרא אלא במופלא שבסנהדרין כלשון הברייתא סנהדרין פ"ו "ת"ר כי יפלא ממך דבר במופלא שבבית דין הכתוב מדבר" ,ולשון הרמב"ם בה׳ ממרים פ"ג היה "אין זקן ממרא חייב מיתה עד שיהי׳ חכם שהגיע להוראה סמוך בסנהדרין וכו׳ אבל אם הי׳ תלמיד שלא הגיע להוראה והורה לעשות פטור שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט".
ואין כל זה ענין לא לאפיקורס ישראל, ולא להתנגדות של הצדוקים.
ורק מפני שלא ידע גרעץ כל ענין הדברים הי׳ יכול לטעות ולחשוב שדינים אלו מזקן ממרא נבנו על התנגדות הצדוקים.